Letter 6234

ב"ה, ט' אייר, תשי"ח

ברוקלין.

מחות' הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה

איסר שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מה' אייר, בו כותב בהנוגע להבר מצוה של בנם מנחם מענדל שי' שחל בערב ראש השנה, מתי מתחיל הנחת התפילין וכו'.

ולפלא השאלה לאחרי שנתפרסמה הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר (נדפסה בהיום יום ב' מנ"א), הוראה לרבים: מתחילין להניח תפילין שני חדשים קודם הבר מצוה, בתחלה בלא ברכה וכעבור איזה שבועות בברכה.

בשאלתו אם יש מקום לעשות הסעודת מצוה במוצש"ק. - הר"ז פשוט כיון שהכניסה בגיל מצות היא ברגע הראשון לאחרי גמר הי"ג שנה, והרי זה ג"כ אחד מהטעמים שהתחלת הש"ס מאימתי קורין את שמע בערבין, מצוה הראשונה בה מתחייב איש הישראלי בעת היותו אדם.

בענין העלי' לתורה, ידועה השיחה דכ"ה שבט תרצ"ו, בהמעלה דעלי' לתורה במנחה דשבת, אבל פשיטא שאין לדחות ח"ו עלי' לתורה עד השבת הבא לאחרי הבר מצוה, ויעלה לתורה בראש השנה, וכיון שמהוראה האמורה מוכח - שמנהג העולם בעלי' למפטיר, אינו מנהג דוקא (ויש מקום לומר שבכ"מ נוהגים בזה, כיון שאין סומכין על ההורים, האם עלייתו לתורה של הבר מצוה הוא בזמנו או מקודם לו, ולכן הנהיגו עלי' למפטיר, אבל כנ"ל אין מנהג זה מקובל), וכמדומה שבכ"מ מפטיר דר"ה שייך להרב ובכיו"ב, ואין טעם לשנות זה, אלא שע"פ האמור בנדון זה וכן עד"ז לכאו"א, לעלות גם במנחה דשבת שלאחרי זה.

בברכה לבשו"ט.

Kehot Publication Society · commercial