בחי' שמים דכתריא (... אפ"ל שזהו שמי השמים כו'. ..), ושם הוא שרש מצות מילה בבחי' הכתר שלמעלה מן החכמה, ועם זה יובן מאמר הנ"ל גדולה מילה שנכרתו עלי' שלש עשרה בריתות כי על כללות התו' לא נכרתו עלי' רק ג' בריתותיב כי ברית הוא המחבר וכללות האצי' נכללו בג' קוין חח"ן בג"ה דת"ייג וצריך להמשיך אותם ולייחדם בבי"ע ולכן א"צ רק ג' בריתות (... והגם שיש ע"ס מ"מ בבי"ע אינם מתגלים כ"כ בפרטיות רק בהעלם רק ג' כלליי' שהם ג' קוין, כי עכשיו הגם שע"י המצות נמשך אור האצי' בבי"ע אינו נמשך רק בהעלם בבחי' קטנות ובבחי' קטנות לא נגלה כל הפרטים כנ"ל במאמר סוד ה'יד בענין ההפרש בין יו"ד רבתי ליו"ד זעיראטו כנ"ל. ..), משא"כ ע"י מילה מאיר אור עצמות המאציל בנאצלים (כי על ידה מאיר אור הכתר הנק' מאציל כנ"ל בענין השמימה כו'), ואותו האור עצמו נמשך בבי"ע לכן צריך לי"ג בריתות שהם כנגד י"ג מדה"רטז כי ענין יגמה"ר מבואר בפרדס שער עשר ולא תשעיז בשני אופנים, הא' שהם כנגד י"ס וג' גנוזות ראשי ראשים (וזהו דעת רב האי ז"ל), והב' שהם כנגד ע"ס דאצי' וג' עולמות בי"ע (וזהו דעת רב חמא ז"ל), ושניהם אמת, וא"כ כיון שמצות מילה היא מחברת אור עצמות המאציל ובו גנוזות הי"ס כידוע (... רק מצד העלמם אינם רק בבחי' ג' קדמון מצוחצח צחיח כו' ר"ת קמ"ץיט שהואכ בכת"ר. ..)כא, וע"י מילה נמשכים באצי' (כנ"ל במאמר סוד ה'כב ) לכן הם י"ג בחי' ג' גנוזות וי"ס כו', וכן הוא מחברת אור זה שיאיר בבי"ע והם ג"כ י"ג י"ס דאצי' וג' עולמות בי"ע כנ"ל בשני האופנים כו' וד"ל.
והנה זהו ענין מילה שניתנה בשמיניכג שהוא המשכת הכתר שלמעלה מהחכמה כו' (... ונק' שמיני מצד שהתגלות זאת דכתר נמשך ע"י הבינה הנק' שמיניתכד