אחינו1 שלומי אמוני ישראל2 המתנדבים בעם3, קראו נדבות השמיעו4, כל אשר נדבה רוחו אותו5 להיות חלקו בארץ החיים6, ונפשו רצתה את אביוניה ולחונן את עפרה7, אל יחוסו על מאדם והונם, כי עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו8, שלא תהיה גלמודה בארץ נכריה9, רק כלולה ומוכללת עם נפשות אביונים נקיים10 וקדושים אשר באה"ק11 המה, ע"י מתן דמים המעורבים12 וכסף המטהר13 נפשו.
וכל פרוטה ופרוטה שבכאן מצטרפת שם לחשבון גדול14, להחיות נפשות15 ממש העטופים ברעב16 בלי מזון ומחי' ואין כסות בקרה17, בלתי לה'18 עיניהם נשואות, ואלינו מיחלות, לעשות כמו שעשו אבותינו לעולי גולה, ככתוב בעזרא19 כו'.