נפש1 השפלה2 באמת לאמיתו3, בשרשה עבודתה היא תורה גשמי', בין לה ובין (להבין) לאחרים, ובין גמ"ח גשמיים, על ידי קירוב הדעת ועצות מרחוק4 בכל עניני צרכי בעלי בתים, אף כי רובם ככולם הם דברי שקר, א"א שיעשו בענין אחר, שיעשו חסד של אמת, כי אין אמת אלא תורה5, ואמת אמר אל יברא6 (שכולו מלא שקרים7) כו', וחסד אמר יברא שכולו מלא חסדים, ותשלך אמת ארצה8 ועולם בחסד שאינו של אמת יבנה9.
ובדורות הראשונים10 שעיקר העבודה הי' התורה11, הי' רוב החסד נכלל באמת, דהיינו בגדול המעשה12 דכופין וממשכנין13 כו', ע"פ תוקף תורת אמת14 האמוראים. משא"כ בעקבות משיחא15 שנפלה סוכת דוד הנופלת16 עד עפר בבחי' עשי', והעבודה העקרית בבחי' עקביים לבד, בלי תורת אמת משניות וברייתות שהן גדפין17 וירכין, אזי רוב החסד ככולו הוא שלא ע"פ תורת18 אמת בגדול המעשה, כי אם בהתקרבות לדעת העושה, ורצונו הטוב הרחוק מהאמת, באשר הוא סוף מעשה במחשבה תחלה19 (ונעוץ תחלתן בסופן20). וגם אם אין רק דרך אחת והיא שפלה, אזי לנחמו לקבל באהבה, או לעוררו לפשפש במעשיו21 ולשוב עד הוי'22 בצר לו23 וירווח לו24.