בידיעה שהעניין, לפי התלונה הלא-צודקת של היהודי אביגדור בן חיים, עלי ועל היהודים החסידים, אשר הוא מכנה אותם בשנאתו קארלינים, מתברר עתה בסינאט, בדיפארטמנט3 השלישי – הנני מגיש בזה בהכנעה שתי תעודות המסומנות א' וב' המבהירות את רצון הוד רוממותו להניח אותנו בקיומנו הקודם והנני מבקש בהכנעה רבה: על זאת4
שבפקודה רמה ביותר של הוד רוממותו המלך יצווה לרשום בקשה זו עם קבלתה, ובהתאם לתעודות המצורפות – לזרז את חריצת גורלנו. לאחר שייעשו העתקים מתעודות אלו ויצורפו לתיק, נא להחזיר לי את המקור. הבקשה
אדון רב חסד! הנני מבקש את הוד רוממותו המלך להכריע בעניין בקשתי זו.
באתי על החתום נאום שניאור זלמן בן ברוך
נספח א
פקודת הגוברנאטור של רוסיה הלבנה על שחרור זלמן
1 ביולי שנת 1800. לפי הבקשה שהוגשה לקומיסאר הוויטבסקי מאת הסוחר מוויטבסק בניש בן יעקב5, הוצאה הפקודה הבאה בהתאם לכתוב.
העתק נתקבל ב-18 בדצמבר 798[1]6.
פקודה לקומיסאר המקומי של וויטבסק, האדון קולז'סקיי אססור7 דוברינין
בהתאם לצו הוד קיסרותו8. אשר ניתן לי במסמך של הוד רוממותו האדון יועץ הסתרים בפועל, גנרל-פרוקורור בעל העיטורים פיוטר וואסילייביץ' לוּפּוּכין.
לאחר בדיקת הענין, הרב זלמן בן-ברוך, תושב העיירה לוזנא, אשר נלקח משם קודם לכן, יצא לחפשי, וכת היהודים המכונים קארולינים נשארת בקיומה כמקודם.
לפיכך אני מצווה על הוד מעלתו לבטל את החיפוש אחר היהודי אורליק בן משה9 המתגורר באוסטרוב, ולא לדרוש את שילוחו אלי.
במקור חתום כך: סימון ז'גולין.
יום 15 בדצמבר שנת 179810
נספח ב
הודעת הגוברנאטור של ליטא על מתן חסד הסבלנות לכיתת הקארולינים
נתקבל ב-25 ביאנואר, שנת 180011.
להוצאה לפועל על ידי יועץ הגוברנאטור על ענייני האזרחים של המשטרה העירונית של וילנא.
הנני מציע למשטרה הווילנאית: לקרוא את ראשי הקהל הקודמים של וילנא, את היהודים משה אשרוביץ12 ואיציק מלינטוביץ13 אשר הטרידו את אדון האימפראטור בבקשות14, וכאלה שלחו גם לאדון הגיניראל-פרוקורור האביר בקלישב, על אודות חיסול כת הקארולינים, ועל דבר מתן רשות לקהל ולבית הכנסת לעסוק בבירור דינים אזרחיים, ולהודיע להם: שלפי רצונו של הוד רוממותו האימפראטור חייבת כת הקארולינים להיות נסבלת, ושהקהל צריך לעסוק אך ורק בענייני דיני תורה ועבודת ה', ולא להתערב מעתה בעניינים אזרחיים, אשר למענם נקבעו על-ידי החוק מקומות מיוחדים, ולשם אישור שהדברים ידועים להם, להחתימם ולהודיע לי על כך.
במקור חתם איבן פריזל
את המקור השווה הרשם קוציקוביץ
וילנא יום 23 ליאנואר שנת 1800
ב-11 באפריל שנת 180015. לפי פקודת הוד רוממותו למשטרה העירונית בווילנא, ביחס לבקשה שהוגשה על ידי הסוחר הווילנאי מאיר בן רפאל – הנני מצווה: להוציא לבן רפאל הנ"ל העתק זה.
במקור חתום איבן טרנובסקי. על העתק זה חותמת של המשטרה העירונית של וילנא.