אהוביי1 אחיי אל נא תרעו2, ריעים האהובים3 ליוצרם ושנואים ליצרם, ואל יעשה4 אדם עצמו רשע שעה אחת לפני המקום, אשר בחר בה מכל היום להקהל ולעמוד5 לפניו בשעה זו, שהיא עת רצון6 לפניו להתגלות, לבוא אל המקדש מעט7, לפקוד לשכינת כבודו השוכן אתם בתוך טומאותם8, ולהמצא לדורשיו9 ומבקשיו ומייחליו.
והמספר בצרכיו מראה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי כבוד מלכותו, ונעשה מרכבה טמאה10 לכסיל העליון, שנאמר עליו לא יחפוץ כסיל11 בתבונה כו'12, כמ"ש הזהר והאריז"ל13, דהיינו שאינו חפץ להתבונן ולראות ביקר תפארת גדולתו14 של מלך מה"מ הקב"ה15, הנגלות למעלה בשעה זו, וגם למטה אל החפצים להביט אל כבודו וגדלו, המתעטף ומתלבש בתוך תיבות התפלה הסדורה בפי כל, ומתגלה לכל אחד לפי שכלו ושורש נשמתו, כדכתיב לפי שכלו יהולל איש16, יהלל כתיב. ומלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא17, שדרך המלך להיות חביון עוזו18 בחדרי חדרים וכמה שומרים על הפתחים (עד) אשר כמה וכמה מצפים ימים ושנים לראות עוזו וכבודו, וכשעלה רצונו19 להתגלות לכל, והעביר קול בכל מלכותו20 להקהל ולעמוד לפניו להראותם כבוד מלכותו ויקר תפארת גדולתו, מי שעומד לפניו ואינו חושש לראותו ומתעסק בצרכיו כמה גרוע וסכל ופתי הוא, ונמשל כבהמות נדמה21 בעיני כל הבריות. וגם הוא בזיון המלך, בהראותו לפניו שאינו ספון22 בעיניו לקבל נחת ושעשועים מהביט אל כבודו ויפיו יותר מעסק צרכיו. וגם הוא מתחייב בנפשו למלך על הראות קלונו ובזיונו את המלך לעין כל רואה, ועל זה נאמר וכסילים מרים קלון23, כלומר אף שהוא כסיל לא יהי' מרים קלון שיהי' נראה הקלון לעין כל. ועל כן קבעו חז"ל בתפלה24 כאלו עומד לפני המלך25, עכ"פ יהי' מראה בעצמו כאלו עומד כו' לעין כל רואה בעיני בשר אל מעשיו ודיבוריו, אף שאין לו מחשבה לכסיל. ועל זה הענין26 נתקן27 כל התפלות למתבונן בהם היטב. ומי שאינו מראה כן מתחייב בנפשו28, ועליו אמרו בזהר הק'29 דאנהיג קלנא בתקונא עילאה ואחזי פרודא ולית ליה חולקא באלהא דישראל ר"ל.
על כן שליחותייהו דרז"ל קא עבידנא לגזור גזירה שוה לכל נפש30, שלא לשוח שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ31 להתפלל התפלה עד גמר קדיש בתרא שחרית ערבית ומנחה32 וכו'. והעובר על זה בזדון ישב על הארץ33, ויבקש מג' אנשים34 שיתירו לו נידוי שלמעלה35, ושב ורפא לו36 ולא חל עליו שום נידוי למפרע כל עיקר, כי מתחלתו לא חל כי אם על המורדים והפושעים37 שאינם חוששים כלל לבקש כפרה מן השמים ומן הבריות על העון פלילי38 הזה, וגם דוקא כשמדברים בזדון בשאט נפש39 ולא על השוכח או שנזרקו מפיו כמה תיבות בלא מתכוין שאין צריך התרה כלל. ובוחן לבות וכליות אלקים צדיק40.