וכל בניך לימודי הוי' · ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"א

בס"ד. ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"א^*

וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך^א, ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה^ב (שבקונטרס דרושי חתונה תרפ"ט^ג), דבורב שלום בניך שני פירושים. הא', דפירוש ורב שלום בניך הוא שיהי' רוב שלום לבניך, כפירוש המצודת דוד והתרגום. והב', דפירוש ורב שלום בניך הוא שע"י בניך נעשה ריבוי שלום בעולם, כמאמר רז"ל^ד תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך. ומבאר בהמאמר, דזה מה שתלמידי חכמים נק' בוניך הוא כמארז"ל^ה מאי בנאין אלו תלמידי חכמים שעוסקין בבנינו של עולם. ומזה מובן, דזה שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם הוא לא מצד המעלה דתלמידי חכמים (לימוד התורה) כמו שהיא מצד עצמה, אלא עי"ז שהם עוסקים בבנינו של עולם, שע"י עסקם בתורה נעשה הבירור דעולם. וזהו וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך, שמבאר כאן שני ענינים. וכל בניך לימודי הוי', דפירוש לימודי הוי' הוא דאלפין באורייתא דהוי'^ו – המעלה דתלמידי חכמים מצד עצמם, ואח"כ מוסיף ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך, הבירור דעולם (בוניך) וריבוי השלום בעולם, שנעשה ע"י עסק התורה. ובסיום המאמר^ז, דע"י הענין דורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך, בנאים העוסקים בבנינו של עולם, עי"ז יקויים גם בהם ורב שלום בניך, כמ"ש^ח וראה בנים לבניך שלום על ישראל, היינו, דע"י הבירור דעולם שנעשה ע"י עסק התורה דהתלמידי חכמים, נמשך ריבוי שלום גם להתלמידי חכמים עצמם (כפירוש המצודות והתרגום בורב שלום בניך).

ב) ויש לקשר זה עם מ"ש בריש פרשתנו^ט וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו גו' כה תאמרון גו' עם לבן גרתי ואחר עד עתה, דמשמעות הכתוב הוא שיעקב צריך לבוא תחלה אל עשו, ולכן נתן טעם על זה שנתאחר לבוא אליו,עם לבן גרתי (ולכן^י) ואחר עד עתה. וצריך להבין^יא למה צריך למהר לבוא אל עשו ועד שצריך לטעם על זה שנתאחר. וגם צריך להבין^יב מה שפירש רש"י גרתי בגימטריא תרי"ג, עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, הרי יעקב ידע שעשו אינו מייקר ענין קיום המצוות, ומה מודיע לו ששמר תרי"ג מצוות. והנה ידוע הביאור בזה^יג, דהברכות שברך יצחק את יעקב הן בכדי לברר את עשו, אלא בכדי שיוכל לברר את עשו הי' צ"ל תחלה עבודתו בבית לבן. וזהו מה שאמר יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה, דהטעם על שנתאחר ללכת לעשו לבררו עד עתה (אף שלכאורה הוצרך לבררו תיכף לאחרי שקיבל הברכות) הוא כי (עד עכשיו) עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, ולאחרי שגמר עבודתו בבית לבן, שלח מיד אל עשו לבררו.

ג) והנה הטעם על זה שבכדי לברר את עשו צריך להיות תחלה עבודתו בבית לבן, מבואר בכמה דרושים^יד ובארוכה בד"ה וישלח שבהמשך תער"ב^טו, דשני ענינים בזה. הא', שבכדי לברר את עשו הוצרך לאור נעלה ביותר, ולכן צריך להיות תחלה עבודתו בבית לבן, בחינת לובן העליון שלמעלה מהשתלשלות^טז. ולאחרי שע"י עבודתו בבית לבן במשך עשרים שנה המשיך כל האורות דבחי' לובן העליון, ועד לענין דוישכם לבן בבוקר וינשק לבניו ולבנותיו גו'^יז, ההמשכה דלובן העליון בבחי' נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא לכל עניני יעקב (להמשפיעים ולהמקבלים, בניו ובנותיו)^יח, הי' ביכלתו לברר את עשו^יט. והב', שהצורך בהקדמת העבודה בבית לבן כדי לברר את עשו הוא (לא רק מצד השרש דלבן, לובן העליון, אלא גם) מצד לבן שלמטה, לבן דקליפה. דעשו הוא למטה מלבן, דלבן הוא כח"ב דק"נ ועשו הוא ז"מ דק"נ^כ, ולכן צריך תחלה לברר את לבן, ואח"כ הלך לברר את עשו^כא.

ד) והענין הוא, דהבירורים דיעקב היו בכלל בדרך מלמעלה למטה, ע"י גילוי אור עליון. כי יעקב הוא תורה [כידוע^כב שג' האבות הם ג' הקוין תורהעבודה וגמ"ח, אברהם – גמ"ח, יצחק – עבודה, ויעקב – תורה], והבירור שע"י התורה הוא בדרך מלמעלה למטה, כמשנת"ל בד"ה פדה בשלום^כג בענין החילוק שבין הבירור דתפלה להבירור דתורה, שהבירור דתפלה הוא בדרך מלמטה למעלה (שמתעסק עם המתברר), והבירור דתורה הוא בדרך מלמעלה למטה. דהחילוק שבין שני ענינים אלו אינו רק באופן הבירור, אלא גם בסדר הבירור^כד. דבהבירור שבאופן דמלמטה למעלה (שמתעסק עם המתברר) גם סדר הבירור הוא מלמטה למעלה, שבתחלה מברר התחתון ואח"כ העליון, והבירור באופן דמלמעלה למטה (ע"י גילוי אור מלמעלה) הוא בסדר דמלמעלה למטה. ולכן, בהבירורים עכשיו, שהם (בעיקר) באופן דמלמטה למעלה, הסדר הוא שהבירור דז' תחתונות הוא לפני הבירור דג' ראשונות, וזהו מה שבתחלה הי' הכיבוש דארץ ז' עממין ואח"כ (לע"ל) יהי' הכיבוש דקיני קניזי וקדמוני, וידוע הביאור דבעל הגאולה דיו"ד כסלו^כה [שהעלי' דיו"ד כסלו היא ביום השבת שלאחריו^כו] דבכיבוש יהושע נתבררו רק ז' המדות (והמוחין השייכים למדות), וג"ר יתבררו לעת"ל, משא"כ בהבירורים דיעקב, שהיו בדרך מלמעלה למטה, הי' הסדר שבתחילה בירר כח"ב (לבן) ואח"כ ז"מ (עשו)^כז.

ה) והנה ידוע, דהגם שבכלל הבירור בדרך מלמעלה למטה הוא נעלה יותר מהבירור בדרך מלמטה למעלה, יש יתרון בהבירור בדרך מלמטה למעלה על הבירור בדרך מלמעלה למטה^כח, דהבירור בדרך מלמעלה למטה, כיון שהבירור הוא מצד הגילוי אור (ולא מצד התחתון גופא), אין זה שייך כ"כ להתחתון עצמו, משא"כ בהבירור בדרך מלמטה למעלה, התחתון עצמו נעשה כלי לאלקות^כט. וזהו מה שגם לאחרי שיעקב פעל הבירור דעשו, ועד אשר וירץ עשו לקראתו ויחבקהו גו' וישקהו^ל, אמר לו^לא ואני אתנהלה לאטי גו' עד אשר אבוא אל אדוני שעירה, ואימתי ילך בימי המשיח, שנאמר^לב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו^לג, כי הבירור דעשו שנעשה ע"י יעקב הי' ע"י גילוי אור מלמעלה (כנ"ל), ולכן לא הי' הבירור בשלימות^לד, ושלימות הבירור שלו בימי המשיח הוא ע"י מעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות^לה, בירור בדרך מלמטה למעלה. ויש לומר, דזה שהי' תחלה הבירור שלוע"י יעקב בדרך מלמעלה למטה הוא נתינת כח שיוכל להיות אח"כ הבירור בדרך מלמטה למעלה.

ו) וצריך להבין, הרי התורה היא נצחית^לו, וכל הסיפורים וההוראות שבתורה הם הוראות נצחיות, ומכיון שהעבודה עכשיו היא בדרך מלמטה למעלה, למה נכתב בתורה, ובאריכות, הסיפור דוישלח יעקב גו' אל עשו, שתוכנו הוא בירור מלמעלה למטה. וביותר צריך ביאור מה שמסופר בתורה (שהיא נצחית) גם סדר הבירור דיעקב, הבירור דג"ר (לבן) לפני הבירור דז"ת (עשו). ויש לומר הביאור, דזה שאצל יעקב אבינו הי' הבירור בדרך מלמעלמ"ט הוא (ככל מעשה אבות^לז שהם) סימן ונתינת כח לבנים^לח על עבודה זו גופא. והיינו, דנוסף על זה שהבירור דיעקב בדרך מלמעלה למטה הוא נתינת כח על הבירור בדרך מלמטה למעלה (עיקר הבירור דעכשיו), הוא נתינת כח גם על ענין הבירור בדרך מלמעלה למטה דבנים, הבירור שע"י תורה. ובתורה גופא – הבירור שע"י פנימיות התורה, דעיקר ענין הבירור בדרך מלמעלה למטה הוא בפנימיות התורה. וכמשנת"ל (בד"ה פדה בשלום^לט) בארוכה, דהבירור שע"י נגלה דתורה, מכיון שנתלבשה בעה"ד טו"ר בכדי לברר בירורים, הוא דוגמת הבירור בדרך מלמטה למעלה, בהתלבשות (בדרך מלחמה), משא"כ הבירור שע"י פנימיות התורה, אילנא דחיי (שאינה מלובשת בטו"ר)^מ, הוא שלא בדרך התלבשות, מלמעלה למטה.

ז) והנה חילוק הנ"ל שבין נגלה דתורה לפנימיות התורה הוא בכללות, אבל בפרטיות, יש בכל א' מהם שני הענינים (כי תורה כללות ופרטות נאמרה^מא). והענין הוא, כמ"ש אדה"ז, בעל הגאולה די"ט כסלו [דשבת זה מיני' מתברכין כולהו יומין שלאחריו^מב, כולל יום הגאולה י"ט כסלו] בתניא^מג דלימוד פנימיות התורה היא "מצוה רמה^מד ונשאה כו' ומביאה ללב שלם", היינו, דבלימוד פנימיות התורה שני ענינים. הא', שמביאה ללב שלם, דענין זה שבפנימיות התורה שייך לבירור המדות, והב', שהלימוד והידיעה דפנימיות התורה (מצד עצמו) הוא "מצוה רמה ונשאה" – ענין פנימיות התורה שלמעלה מבירורים^מה. ועד"ז לאידך גיסא, שגם בנגלה דתורה ישנם ענינים שלמעלה מענין הבירורים. וכמו הלימוד באופן ד"דרוש וקבל שכר"^מו שאינו נוגע למעשה, שהוא (בנגלה דתורה גופא) למעלה מענין הבירורים. וענין זה(שגם בנגלה דתורה יש ענין שלמעלה מבירורים) מודגש יותר בתורה שבכתב. דלימוד התושב"כ בהבנה והשגה, ובפרט לימוד ההוראות שבה (הן בההלכות דתושב"כ והן בהסיפורים שבה) בנוגע למעשה, שייך לענין הבירורים, משא"כ לימוד הסיפורים דתושב"כ כמו שהם מצד עצמם^מז, ומכ"ש הקריאה בתושב"כ שלמעלה מהשגה לגמרי (שגם זה שאינו מבין אפילו פירוש המלות מקיים מצות ת"ת^מח), הוא כמו פנימיות התורה שלמעלה מבירורים. וכמבואר בלקו"ת^מט דפנימיות התורה היא בכלל שליש^נ במקרא. ועד"ז הוא גם לאידך גיסא, שגם בספר התניא, התושב"כ דחסידות^נא (פנימיות התורה), יש גם ענין ששייך לבירורים, כמ"ש אדה"ז בההקדמה וגם בהשער (של התניא) שהוא מיוסד על פסוק^נב כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו לבאר היטב איך הוא קרוב מאד כו', היינו שהכוונה והתכלית דספר התניא הוא לבאר איך לעשותו^נג. אלא שענין זה [שהן בנגלה דתורה והן בפנימיות התורה ישנם שני הענינים] הוא בפרטיות, אבל בכללות, נגלה דתורה שייכת לבירורים (ובאופן דהתלבשות), ופנימיות התורה היא אילנא דחיי שלמעלה מענין הבירורים, והבירור שנעשה ע"י לימוד התורה הוא שלא בדרך התלבשות.

ח) ויש לומר, דכמו שהבירור דיעקב, להיותו באופן דמלמעלמ"ט (ע"י גילוי אור עליון), הי' גם בהסדר דמלמעלה למטה, שבירר הג"ר לפני שבירר המדות, עד"ז הוא גם בפנימיות התורה, דע"י לימוד החסידות בהבנה והשגה, נעשה בירור המוחין וגם דנפש הבהמית, כולל גם המוחין שלמעלה משייכות למדות. דהבירור שע"י נגלה דתורה הוא (בעיקר) בהמדות ובהמוחין השייכים למדות, משא"כ ע"י לימוד פנימיות התורה, מכיון שהיא "מצוה רמה ונשאה" מצד עצמה (למעלה מזה ש"מביאה ללב שלם"), נעשה הבירור גם בעצם המוחין. והגם שהכיבוש דקיני קניזי וקדמוני (עצם המוחין שלמעלה ממדות) יהי' רק לעת"ל (לאחרי השלימות דבירור המדות והמוחין השייכים למדות), מ"מ, מעין זה הוא גם עכשיו ע"י לימוד פנימיות התורה. וזהו מה שמסופר בתורה אופן הבירור דיעקב (ע"י גילוי אור עליון) וגם סדר הבירור (שהתחיל בהבירור דג"ר), דשני ענינים אלו הם (ככל הענינים שבתורה) הוראות נצחיות גם עכשיו, כנ"ל.

ט) ויש להוסיף, דההוראה מסדר הבירורים דיעקב (ג"ר לפני ז"ת) היא גם בנוגע להסדר דנגלה ופנימיות התורה. דהגם שהתחלת הלימוד הוא בנגלה דתורה, ובאופן דיגיעה, ואח"כ הוא הלימוד בפנימיות התורה, וכמ"ש הרח"ו^נד שעסקההלכה דהאריז"ל הי' ביגיעה עד שהי' מזיע זיעה גדולה כדי לשבר הקליפה, ומרוב גודל חריפותו הי' מעיין ו' דרכים בהלכה, ורק לאח"ז הי' מעיין ע"ד הסוד, אעפ"כ, ידיעת הענינים היסודיים דפנימיות התורה באופן של הנחה פשוטה שלמעלה מהבנה צ"ל עוד לפני הלימוד בנגלה דתורה, שעי"ז, גם לימוד הנגלה (והבירור שעל ידו) הוא באופן נעלה יותר. והענין הוא, דנגלה דתורה הוא בכלל בהגבלה^נה, ופנימיות התורה הוא בל"ג, וע"י ידיעת הענינים דפנימיות התורה באופן של הנחה פשוטה כנ"ל, ועאכו"כ ע"י הלימוד דפנימיות התורה בהבנה והשגה, ובפרט כשהלימוד גופא הוא באופן דכי ירחיב^נו, למעלה ממדידה והגבלה [ובפשטות, שאינו מתחשב עם הזמן, אם הוא עדיין באמצע זמן הסדר או שזה כבר לאחרי הסדר], הנה עי"ז גם לימוד הנגלה הוא באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וגם הבירור שע"י לימוד הנגלה, עם היותו בירור בדרך התלבשות, הוא באופן נעלה יותר.

יו"ד) והנה הגם דזה מה שע"י לימוד פנימיות התורה נעשה יתרון בלימוד הנגלה ובהבירור שעי"ז הוא לכאורה ענין של ירידה לגבי הלימוד דפנימיות התורה כמו שהוא מצד עצמו, אעפ"כ, מכיון שהשלימות דדירה בתחתונים הוא שהתחתון מצד עצמו יהי' כלי לאלקות, דענין זה הוא דוקא ע"י הבירור שבדרך התלבשות (כנ"ל סעיף ה), יש לומר, דע"י ההמשכה דפנימיות התורה לנגלה דתורה, שעל ידה נעשה יתרון בלימוד הנגלה ובהבירור שע"י לימוד הנגלה, היא מתעלית למעלה יותר מכמו שהיתה מצד עצמה.

יא) וזהו וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך, דכל בניך לימודי הוי', דאלפין באורייתא דהוי', הוא מעלת לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה (אורייתא דהוי'), כמו שהיא מצד עצמה, ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך הו"ע הבירור בעולם שע"י עסק התורה. וכיון שעי"ז (הבירור שע"י עסק התורה) נעשה עליית התורה מכמו שהיא מצד עצמה, לכן מבאר ומסיים בהמאמר, שע"י הענין דבוניך, בנאים העוסקים בבנינו של עולם, יקויים גם בהם (בהתלמידי חכמים עצמם) ורב שלום בניך.

**********

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org