כי טובים דודיךא מייןב וארז"ל ערבים עלי דברי דודיםג יותר מיינה ש"ת, ופרש"י דברי דודים הם ד"ס מיינה ש"ת מעיקרי'ד ש"ת, דיינה ש"ת הוא תושב"כ והוא בחי' בינה ייןה המשמחו, וד"ס הם תושבע"פ הם למעלה מתושב"כ דבינה יתירה ניתנה באשהז יותר מבאיש.
וביאור הענין הנה כתי' החדלתי את תירושיח המשמח אלקים ואנשים, ואמרז"ל אם אנשים משמח אלקים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על הייןט, והיינו שיר הלוים הוא על יין, דהנה היין בתחילה הוא כנוס בענביו וע"י הדריכה הוא יוצא מהעלם אל הגילוי וכמו"כ כל דבר שהוא בגילוי הי' תחילה בהעלם (בפ"אי וכל שהוא יותר בהעלםיא הוא יוצא לידי גילוי משובח יותר) וכמו הולד שהוא נעלם תחילה בבטן האם ט' ירחי לידהיב ואח"כ יוצא לידי גילוי וזהו ההולדה, וכל שהוא יותר בהעלם הוא יוצא בריא ומזוכך יותריג. וכן הגרעין שמתעלם בהארץ ונרקב שם וממנו הצמיחהיד הן פירות הן תבואה, וכל מה שישתהה יותר בהארץ ויורקב יותר, יהי' הצמיחה בריבוי ותוס', וכמו"כ יובן למעלה כשהי' צ"ל מ"ת הי' תחילה גלות מצרים שהוא העלם ואח"כ הי' מ"ת, ומפני שהוא גילוי גליא של תורה לבד דפנימיות התורה לא נתגלה עתה לכן הי' די רד"ו שנהטו ולע"ל יהי' גילוי סתים דאורייתא לכן ההעלם גדול יותר, וזהו מ"ש זורע צדקות מצמיח ישועותטז, דהנה כללות כל המצות נק' צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנויז כי נשמור