רד

המדות להעירם ולהאירם^סה), ולכן עצתו הוא תשובה שקדמה לעולם, דהנה בכדי להפוך לבו מן הקצה אל הקצה בשעה א' דהיינו שיתחיל להרגיש חיות במה שלא הרגיש עד עתה אחר שמדותיו פגומין, הוא דבר קשה, ורק עצתו שיתבונן בהעמקת הדעת ברוממות הא"ס איך שהוא מופשט ומושלל מערך מקור העולמות עד שכללות חיי העולמות אינם נחשבים אצלו לגמרי, שאז עי"ז יוכל לפעול בעצמו שיעשה המצות בזירוז גדול הגם שאין לו שום חיות בזה עדיין, וזהו תיקונו כמו במעיין נרפש ומקור משחת שהתקנה הוא לחפור בעומק יותר ועי"ז יתמלא המעיין, ולכן א' עבר על מ"ע ושב אינו זז משם עד שמוחלים לו כנ"ל, כי גם למעלה ע"י שהוא מעורר בחי' בינה עילאה יתוקן הפגם שפגם במדות עליונות ע"י העדר מ"ע כנ"ל.

ד) עבר על מל"ת ושב תשובה תולה ויוהכ"פ מכפר, כי מחמת שלא הי' מוח שליט על הלב, נפעל שיש לו טמטום המוח^סו, אין מספיק לו תשו' שהוא בינה, כי כמו מי שיש לו טמטום המוח לא יוכל להעמיק דעתו שעה גדולה כי מטמטמין אותו ומטרידין אותו במח"ז, וגם אם יתחזק ויגרש את המח"ז אבל לא יתאמת במוחו כ"כ אמיתי' אחדות אלקות שיודבק היטיב במוחו רק בדרך מח' קרה כמו שחושב בדבר זר שאין נוגע לעצמו וזהו עונש מלמעלה. לכן א' ע"ז שתקנתו הוא יוהכ"פ, כי הנה בסידור איתא (בשם המגיד זי"ע) שיום כפורים^סז פי' כמו פורים, והיינו שכמו בפורים^סח כ' הפיל פור הוא הגורל^סט כן ביוהכ"פ ונתן אהרן על שני השעירים גורלות^ע, וצריך להבין ענין הדמיון גורל דכה"ג לגורל דהמן, וכן גם בענין גורל דכה"ג גופא צ"ל מפני מה נשתנה יום זה דיוהכ"פ דוקא שבו הי' צריך להיות גורל על עצם הקרבן משא"כ בכל השנה (הגם שהיו פייסות בכל יום^עא הוא רק מי שיזכה להקריב אבל לא בגוף הקרבן), וגם צ"ל מארז"ל שני השעירים מצותן שיהיו שוין בקומה ובמראה^עב כו'. והלא גורל א' לה' וגורל אחד לעזאזל הוא ע"ש לשעירים כמ"ש בא"ע^עג וכמבואר בזוה"ק שהוא ליתן חלק לסט"א^עד, ומהו ענין ההשתוות הזאת הלא רחוקים הם מאד זמ"ז מן הקצה אל הקצה. ולהבין כ"ז צ"ל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org