מנין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח שנאמר אם יהיו חטאיכם כשניםב כשלג ילבינו (משנה במס' שבת דפ"ו ע"א). ובגמרא שם דפ"ט ע"ב)ג כשנים כשני מבע"ל א"ר יצחק אמר להם הקב"ה לישראל אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות משי"ב ועד עכשיו כשלג ילבינו. ובירושלמי (שבת פ"ט ה"ג ויומא פ"ו ה"ה) ר' אליעזר אומר אם יהיו חטאיכם כשנים שבין שמים לארץ כשלג ילבינו יותר מכן כצמר יהיו, ר' יהושע אומר אם יהיו חטאיכם כשנים כשני אבות כשלג ילבינו יותר מכן כצמר יהיו. והנהד ע"ד הפשוטה הפי' כשני אבות הם כימי השמים על הארץ כי שני האבות הם תק"בו וב' שנים הראשונים דאברהם אינם בחשבון כמ"ד בן ג' שנים הכיר את בוראוז, והפי' כשני האבות כמה שהיו עובדים את ה' והיו מרכבה להכי לא קחשיב הב' שנים קודם שהכיר [ואוליח ב' שנים קודם שהכיר הם ב' מקיפים דחי' ויחידה קודם ההכרה דחכ'], נמצא לא נחשבו שני האבות רק ת"ק שנים והוא כמו מן הארץ עד לרקיע מהלך ת"ק שנה, וא"כ צריך להבין הפלוגתא שבין ר"א לר"י שבירושלמי. וגם למה מדד ר"י החטאים בשני האבות שהיו עובדי ה' והיו מרכבהט. וגם צ"ל פי' הגמ' כשנים הללו שהם סדורות ובאות מששת ימי בראשית כו'. ומה בין הגמ' להירושלמי. עוד צ"ל דהלא התלמוד והירושלמי מפרשים הפסוק אם יהיו חטאיכם כשנים כו', ונמצא לדברי כולם אם יהיו חטאיכם רק כשנים הללו שהן סדורות ובאות משימ"ב כו' לפי' הגמ' או להירושלמי אם יהיו חטאיכם רק כשנים שבין שמים לארץ כו' לדברי ר"א, או יהיו חטאיכם רק כשני האבות לדברי ר"י, אז כשלג ילבינו. יותר מכן זהו פי' אם יאדימו כתולעי כצמר יהיו, והפי' הפשוט שאם החטאים יתירים על כשנים לכל השיטות הנ"ל והיינו אם יאדימו כתולע אז אפי' ע"י תשובה לא יהיו