עליו, וכן שומר מצוה לא ידע דבר רעכד והיינו כאשר נזדמן לו דבר עבירה שלא הי' יכול לכבוש תאוותו מצד עצמו רק מצד שעשה מצוה מכבר והמשיך בחי' מקיף על נפשו אינו מניחו לעשות העבירה ואינו יודע בעצמו מי אינו מניחו והוא הכאת המקיף בפנימי כמשל הדוחף לחברו מאחוריוכה [כמו אם בשבט הכהוכו כו'] [משא"כ מצד בחי' הסובב הוא רק קיום הטבעת הנברא וזה הוטבע בהשתלשלות בחי' נפילה כמו שהי' בעולם התוהו כו'], אך ענין חיבור ודיבוק המקיף בפנימי הוא כשהמקיף עושה רושם בבחי' הפנימי ואעפ"כ אינו מאיר בדרך או"פ ממש והיינו ע"ד דברים היוצאים מן הלבכז נכנסים ללב כמו תפלת צדיקכח שעושה רושם ממש בלב השומע והוא קבוע בתמידות בלב השומע עד שמעורר אותו לפרקים לתשובה או לעשיות מצות [משא"כ שמירה הנ"ל הוא מרחוק ואינו רק לסור מרע כנ"ל], זהו בחי' דיבוק וחיבור המקיף בפנימי וזהו פעולת האבנט כנ"ל וד"ל.
אך עוד ענין אחד פועל האבנט ויובן בהקדם ענין מדות המצנפת והאבנט שהמצנפת מידתה הי' שש עשרה אמה והאבנט הי' מדתו ל"ב אמהכט בכופל מהמצנפת כו', והענין הוא כי יש ד' מוחין חו"ב ומוח הדעת שכולל בתוכו שני מוחין ולכן נחלק לחו"גל ובכל מוח יש בו ח' חדרים והוא כנגד שמונה אותיות דהוי' אדני כו' ולכן כללות מספרם הוא שלשים ושנים כנגד ל"ב שביליןלא כידוע דאית חכמתא עילאה סתימאה כו' ואית חכמתא דמתפתחא לל"ב שבילין כו', וטעם התחלקות המוחין כאו"א לח' כנגד ח' אותיות הנ"ל, הנה ידוע דמקור עולמות הנבראים מאין ליש הוא שתי שמות דהוי' אדני, כי הוי' הוא בחי' צמצום והתפשטותלב המשכה והתפשטות [שזהו ע"י המידות דאצי' שהם התחלת המשכה להיות מקור לעולמות כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנהלג כו'] עד שמתלבש בלבוש מלכות [שזהו בחי' אדנילד אנת אשתמודע אדון על כולאלה ] להיות מלך על