"וקראת לשבת עונג", שמשמעותו היא כי השבת (קדושת שבת) משפיעה גם על הדברים הגשמיים שמהם יש עונג לגוף, לרומם אותםל לשבת, קדושת שבת.
* * *
כשם שיש שבת בזמן כך יש "שבת", באדם (ובעולם בכלל), שהם היהודים בני עם ישראל, כפי שהתורהכד אומרת ומשווה: "המבדיל בין קודש לחול כו' בין ישראל לעמיםלא". כשם שהשבת מובדלת מן החול, כך בני ישראל הם "גוי קדושלב", "קדוש אתה לה' אלקיךלג", שונים ומובדלים מכל העמים באופן של הבדלה ורוממות ("ורוממתנו").
בין בני ישראל עצמם נקראים תלמידי חכמים במיוחד בשם "שבת"לד, משום שעיקר עיסוקם של תלמידי חכמים הוא תלמוד-תורה, עד לאופן של "תורתו אומנתו"לה, ולכן הם בכל יום ויום בדרגת "שבת", מובדלים ומרוממים מחולין ומענייני העולם.
בזוהר הקדושלו נאמר במיוחד על רבי שמעון בר יוחאי שהוא בדרגת "שבת לה' קודש", ובאופן כללי נכללים בכך נשיאי ישראל שבכל דור ודור — עד לנשיאי ישראל שבדורות האחרונים, ובהם בעלי יום ההולדת של היום הזה, ח"י אלול, הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, ועד לנשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר —
שהם "שבת שבשבת", שהקדושה האלוקית מאירה בהם באופן של הבדלה, רוממות והתנשאות ("נשיא" מלשון התנשאות).
ומלמדת אותנו, יחד עם זה, ההשוואה בין יהודים בכלל, ותלמידי חכמים