447

ידוע שלעתיד לבוא תחזור ארץ ישראל אל מצבה הקודם, המושלם והנעלה, של "כל יושביה עליה", כפי שזה היה בזמן בית ראשון. ויתר על כן, ובעיקר: היא תגיע לשלימות גדולה ונעלית יותר בהרבה, על ידי התרחבות ארץ-ישראל (גם) בגשמיות — "ירחיב ה' אלוקיך את גבולך" — שבנוסף לארץ שבע האומות תיכלל בה גם "ארץ קיני קניזי וקדמוני^רלז" (כפי שהובטח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים^רלט), ובסך הכל — עשר אומות.

התוכן הרוחני של ענין זה — שלעתיד לבוא תכלול ארץ ישראל גם את ארץ שלוש האומות, קיני קניזי וקדמוני^רלח — הוא — בקצרה^רמ:

שבע האומות של ארץ כנען רומזות לשבע המידות (הרגשות), ושלוש האומות שבני ישראל יכבשו לעתיד לבוא רומזות לשלושת כוחות-­השכל: חכמה, בינה דעת.

לגבי הזמן הזה, הציווי הוא להתיישב ולשלוט בארץ שבע האומות, כדוגמה בעבודת ה' — שעתה (עיקר) העבודה של יהודי היא לשנות ולזכך את שבע המידות שלו, ואילו העבודה הרוחנית בשלושת כוחות השכל, היא בעיקר כדי להשפיע על המידות (ובשביל קיום התורה והמצוות בפועל ממש) — "דע את אלוקי אביך" בשביל "ועבדהו בלב שלם^רמא".

אבל לעתיד לבוא, כאשר כל ענין של עבודת ה' יהיה במלוא שלימותו, הרי בנוסף לכך ששלושת כוחות­-השכל של הנשמה יהוו כוח השפעה בעבודת ה"מידות" — יהוו הם עצמם (גם, ובעיקר) עבודה כשלעצמה^רמב, להתאחד עם אלוקות על-ידי התאחדות מלאה ומושלמת ("יחוד נפלא^רמג") של השכל עם חכמתו יתברך.

* * *

כבר דובר פעמים רבות^רמד, שבימים האחרונים של הגלות "מטעים" הקב"ה מן

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org