תרגום מאידית
קעו מוצש"ק : שאז מסדרים סעודה כדי ללוות את השבת (טושו"ע או"ח ר"ס ש. וש"נ. שו"ע אדה"ז שם). וללוות — היינו שגם (הארת) השבת עם המלווים. — ובפע"ח שער יח (שער השבת) פכ"ד: סעודת מו"ש שהוא סעודה דדוד מלכא. ובסידור האריז"ל כוונת הבדלה ומו"ש: ויאמר דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא. ובזמירות למוצ"ש כו"כ בקשות לביאת אלי' ומשיח.
קעז פ' נצבים : להעיר מהשיעורחומש דפ' שבוע זה (נצבים ל, ו): "(ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך)" — ר"ת אלול (בעה"ט עה"פ. וראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו (לקו"ש חכ"ט ע' 527) הערה ד"ה יום ב' פ' נצביםוילך) — ענין התשובה. ומרומז בזה גם ענין התפלה — אגה"ק ס"ד.
קעח פ' נצביםוילך : להעיר אשר השבת (השלימות) של שבוע זה הוא "שבת מברכים חודש תשרי" — ראה תורת הבעש"ט בזה (שנמסר ע"י אדה"ז, ששמע ממורו ורבו הה"מ בהיותו במעזריטש) ("היום יום" כ"ה אלול. כתר שם טוב — הוצאת קה"ת — הוספות סי' לא. וש"נ).
ב"ה, מוצש"קקעו פ' נצביםקעז וילךקעח
כ"ה אלול ה'תש"נ
ברוקלין, נ.י.
אל בני ובנות ישראל
בכל מקום שהם
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בהמשך למדובר במכתב ממוצאי שבת-קודש ח"י אלול — שייחודה של השנה החדשה מתבטאת בכך שימי ראש-השנה, ימי חמישי וששי (ערב שבת) בשבוע, מובילים הישר אל יום שבת-קודש, וכך נפתחת השנה ב"חזקה" של שלושה ימים רצופים מלאים וחדורים בקדושה —
מן הראוי להצביע על ההבדל הקיים בנושא זה בין ארץ הקודש לבין חוץ-לארץ:
בחוץ-לארץ חוזרת ונשנית "חזקה" זו של שלושת ימי קדושה רצופים — שלוש פעמים (בחדש תשרי): גם הימים הראשונים של חג הסוכות, וממילא גם הימים האחרונים, שמיני עצרת ושמחת תורה, חלים ביום חמישי וערב שבת-קודש, כך שישנה "חזקה" של ה"חזקה" האמורה — שלוש פעמים של שלושה ימי קדושה רצופים.
קעט גם בארץישראל נחוג ראשהשנה יומיים : שו"ע אדה"ז או"ח הלכות ר"ה סת"ר ס"א. וראה בהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם. וכן הי' אף בזמן שהיו מקדשין על פי הראי' — שו"ע אדה"ז שם. ובזח"ג רלא, א: יום ראש השנה הוה בכל זימנא תרין יומין. . ולא חד. ובירושלמי עירובין (פ"ג ה"ט) שב' ימי ר"ה מתקנת נביאים הראשונים. ובתוספתא ר"ה (פ"א ה"י) שבימי משה קרה ב' ימי ר"ה. וראה לקו"ש ח"ט ע' 370, ובהערות שם.
בארץ-ישראל קיימת ה"חזקה" האמורה רק פעם אחת — בימי ראש-השנה, שכן גם בארץ-ישראל נחוג ראש-השנה יומייםקעט , אבל לא היום טוב של חג הסוכות ושמיני-עצרת.
* * *
קעו מוצש"ק : שאז מסדרים סעודה כדי ללוות את השבת (טושו"ע או"ח ר"ס ש. וש"נ. שו"ע אדה"ז שם). וללוות — היינו שגם (הארת) השבת עם המלווים. — ובפע"ח שער יח (שער השבת) פכ"ד: סעודת מו"ש שהוא סעודה דדוד מלכא. ובסידור האריז"ל כוונת הבדלה ומו"ש: ויאמר דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא. ובזמירות למוצ"ש כו"כ בקשות לביאת אלי' ומשיח.קעז פ' נצבים : להעיר מהשיעורחומש דפ' שבוע זה (נצבים ל, ו): "(ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך)" — ר"ת אלול (בעה"ט עה"פ. וראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו (לקו"ש חכ"ט ע' 527) הערה ד"ה יום ב' פ' נצביםוילך) — ענין התשובה. ומרומז בזה גם ענין התפלה — אגה"ק ס"ד.קעח פ' נצביםוילך : להעיר אשר השבת (השלימות) של שבוע זה הוא "שבת מברכים חודש תשרי" — ראה תורת הבעש"ט בזה (שנמסר ע"י אדה"ז, ששמע ממורו ורבו הה"מ בהיותו במעזריטש) ("היום יום" כ"ה אלול. כתר שם טוב — הוצאת קה"ת — הוספות סי' לא. וש"נ).קעט גם בארץישראל נחוג ראשהשנה יומיים : שו"ע אדה"ז או"ח הלכות ר"ה סת"ר ס"א. וראה בהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם. וכן הי' אף בזמן שהיו מקדשין על פי הראי' — שו"ע אדה"ז שם. ובזח"ג רלא, א: יום ראש השנה הוה בכל זימנא תרין יומין. . ולא חד. ובירושלמי עירובין (פ"ג ה"ט) שב' ימי ר"ה מתקנת נביאים הראשונים. ובתוספתא ר"ה (פ"א ה"י) שבימי משה קרה ב' ימי ר"ה. וראה לקו"ש ח"ט ע' 370, ובהערות שם.The Lubavitch Library · chabadlibrary.org