תרגום מאידית
קעו מוצש"ק : שאז מסדרים סעודה כדי ללוות את השבת (טושו"ע או"ח ר"ס ש. וש"נ. שו"ע אדה"ז שם). וללוות — היינו שגם (הארת) השבת עם המלווים. — ובפע"ח שער יח (שער השבת) פכ"ד: סעודת מו"ש שהוא סעודה דדוד מלכא. ובסידור האריז"ל כוונת הבדלה ומו"ש: ויאמר דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא. ובזמירות למוצ"ש כו"כ בקשות לביאת אלי' ומשיח.
קעז פ' נצבים : להעיר מהשיעורחומש דפ' שבוע זה (נצבים ל, ו): "(ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך)" — ר"ת אלול (בעה"ט עה"פ. וראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו (לקו"ש חכ"ט ע' 527) הערה ד"ה יום ב' פ' נצביםוילך) — ענין התשובה. ומרומז בזה גם ענין התפלה — אגה"ק ס"ד.
קעח פ' נצביםוילך : להעיר אשר השבת (השלימות) של שבוע זה הוא "שבת מברכים חודש תשרי" — ראה תורת הבעש"ט בזה (שנמסר ע"י אדה"ז, ששמע ממורו ורבו הה"מ בהיותו במעזריטש) ("היום יום" כ"ה אלול. כתר שם טוב — הוצאת קה"ת — הוספות סי' לא. וש"נ).
קעו קעז קעח
קעט גם בארץישראל נחוג ראשהשנה יומיים : שו"ע אדה"ז או"ח הלכות ר"ה סת"ר ס"א. וראה בהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם. וכן הי' אף בזמן שהיו מקדשין על פי הראי' — שו"ע אדה"ז שם. ובזח"ג רלא, א: יום ראש השנה הוה בכל זימנא תרין יומין. . ולא חד. ובירושלמי עירובין (פ"ג ה"ט) שב' ימי ר"ה מתקנת נביאים הראשונים. ובתוספתא ר"ה (פ"א ה"י) שבימי משה קרה ב' ימי ר"ה. וראה לקו"ש ח"ט ע' 370, ובהערות שם.
קעט
קעו מוצש"ק : שאז מסדרים סעודה כדי ללוות את השבת (טושו"ע או"ח ר"ס ש. וש"נ. שו"ע אדה"ז שם). וללוות — היינו שגם (הארת) השבת עם המלווים. — ובפע"ח שער יח (שער השבת) פכ"ד: סעודת מו"ש שהוא סעודה דדוד מלכא. ובסידור האריז"ל כוונת הבדלה ומו"ש: ויאמר דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא. ובזמירות למוצ"ש כו"כ בקשות לביאת אלי' ומשיח.קעז פ' נצבים : להעיר מהשיעורחומש דפ' שבוע זה (נצבים ל, ו): "(ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך)" — ר"ת אלול (בעה"ט עה"פ. וראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו (לקו"ש חכ"ט ע' 527) הערה ד"ה יום ב' פ' נצביםוילך) — ענין התשובה. ומרומז בזה גם ענין התפלה — אגה"ק ס"ד.קעח פ' נצביםוילך : להעיר אשר השבת (השלימות) של שבוע זה הוא "שבת מברכים חודש תשרי" — ראה תורת הבעש"ט בזה (שנמסר ע"י אדה"ז, ששמע ממורו ורבו הה"מ בהיותו במעזריטש) ("היום יום" כ"ה אלול. כתר שם טוב — הוצאת קה"ת — הוספות סי' לא. וש"נ).קעט גם בארץישראל נחוג ראשהשנה יומיים : שו"ע אדה"ז או"ח הלכות ר"ה סת"ר ס"א. וראה בהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם. וכן הי' אף בזמן שהיו מקדשין על פי הראי' — שו"ע אדה"ז שם. ובזח"ג רלא, א: יום ראש השנה הוה בכל זימנא תרין יומין. . ולא חד. ובירושלמי עירובין (פ"ג ה"ט) שב' ימי ר"ה מתקנת נביאים הראשונים. ובתוספתא ר"ה (פ"א ה"י) שבימי משה קרה ב' ימי ר"ה. וראה לקו"ש ח"ט ע' 370, ובהערות שם.The Lubavitch Library · chabadlibrary.org