כפול: המשמעות הכללית שלגבי' שוות כל השנים, כולל השנה החדשה, והמשמעות המיוחדת הקשורה בקווי האופי העצמאיים של השנה המסויימתקנה, שבהם מתייחדת שנה זו מן השנים האחרות.
השנה חלים ימי ראש-השנה בימי חמישי ושישי (ערב שבת) בשבוע, המובילים אותנו היישר אל יום שבת-קודש, עובדה המדגישה ומחזקת את הנקודה המשותפת לראש-השנהקנט וליום השבת.
ימי ראש-השנה — "ימים נוראיםקנו" — ממלאים כל לב יהודי בתחושת רטט של קדושה, המקיפה וחודרת את האדם כולו. רגש הקדושה המרומם איננו רק בשעות הספורות של היום, בהן אנו עסוקים בהכנות ובקיום "מצות היום בשופרקנז", או בזמן התפילות והבקשות המיוחדות של ראש-השנה, וכיוצא בהן, כי אם במשך כל שתי היממות של ראש-השנה חדור היהודי ברוח הקדושה של ראש-השנה. נוסף על העובדה שבראש-השנה נמצאים משך שעות רבות בביתהכנסתקנח, הרי בדרךכלל גם בשעות הנותרות נזהרים מדיבורי חול מיותרים, ומנצלים כל רגע פנוי לאמירת תהילים וכיוצא בזה, עד שאפילו סעודות ראש-השנה, שעליהן נצטווינו: "אכלו משמנים ושתו ממתקיםקסא" — נמצאות תחת השפעת הרגש הקדושקס של ראש-השנה (וכהמשך הפסוק) — "כי קדוש היום לאדונינו".
דומה לכך גם קדושת השבת, "ושמרתם את השבתקסב כי קודש היא". הקדושה האלוקית של שבת-קודש חודרת בכל יהודי, ומקיפה את כל ישותוקסג, עד