69

המשכת החיות שמאתו ית' הוא רק בנוגע לפנימיות החיות ("הבל העליון").

ד. ולכאורה יש לעיין גם בנוגע לבני ישראל, ובהקדים:

לעיל בפ"ד^טז, לאחרי שמבאר שנשמת האדם היא "מפנימיות החיות והשפע. . כמ"ש ויפח", מוסיף: "וגם אח"כ ירדה. . ע"י בחי' האותיות שבמאמר נעשה אדם^כ וכו' כדי להתלבש בגוף עוה"ז התחתון".

ומזה מובן, דמ"ש אח"כ (בריש פ"ה), ש"המשכת וירידת הנפש האלקית ל­עוה"ז להתלבש בגוף האדם נמשכה מבחי' פנימי' ומקור הדיבור הוא הבל ה­עליון" — אין הכוונה שהחיות המלובשת ב"הבל העליון" היא היא המתלבשת בנש­מת האדם כפי שהיא למטה בעוה"ז בגוף, אלא היא צריכה להתצמצם ולהתלבש תחילה ב"אותיות שבמאמר נעשה אדם", שאין זה "הבל העליון" ("פנימי' ומקור הדיבור"), אלא דיבור ממש.

דהנה בפרק ה מוסיף חידוש עיקרי בענין "ויפח" לגבי המבואר לעיל (פרק ד):

משנ"ת לעיל שהנשמה היא "חלק^כא משם הוי' ב"ה כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח", קאי על שורש הנשמה למעלה [והמשל ד­"ויפח" הוא לענין זה, שכמו שב"הבל היוצא ע"י נפיחה" מלובש "כח וחיות פנימי' מבחי' הנפש החי'"^כב, כך שורש נשמת האדם "היא^כג מבחי' פנימי' הח­יות^כד היא חלק שם הוי' ב"ה"];

משא"כ בפ"ה מחדש, שגם "המשכת וירידת הנפש האלקית לעוה"ז להתלבש בגוף האדם נמשכה מבחי' פנימיות ומ­קור הדיבור הוא הבל העליון"^כה [ולכן: (א) ענין זה אינו שייך לכללות שם הוי' אלא רק ל"הבל העליון^כו, המרומז באות ה"א תתאה"^כז, (ב) בזה מוסיף אדה"ז "וכמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חי'", להדגיש, שכאן הכוונה לשורש המ­שכת הנפש למטה להיות "נפש חי'", שזהו ע"י התלבשות הנשמה בגוף, שגם זה בא מ"ויפח"].

אבל אעפ"כ מובן ע"פ הנ"ל, שכדי שתהי' התלבשות הנשמה בגוף בפועל, צריכה החיות להתלבש תחילה גם באו­תיות הדיבור, "במאמר נעשה אדם".

ועפ"ז נמצא, שהנשמה כפי שהיא "

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org