אגרת התשובה ב
60
שמשכל נעלם זה נמשכים שני הענינים — נקודת החכמה (להשכיל) וגם רוחב הבינהיח.
ועפ"ז מבואר היטב מה ש"נקט ב' דברים באמתתו ובגדולתו", כי קאי הן על נקודת החכמה (הגלוי') שבה מאירה אמתתו ית', והן על רוחב דבינה שעל ידו משיגים גדולתו של הקב"ה;
משא"כ "אח"כ במרחיב דעתו ובינתו נקט רק בגדולתו", כי שם קאי רק על בינתו של האדםיט (ה"מרומזת. . באות ה"א"כ);
"ובסוף הפרק כשנקט וגם ההתבוננות כו' נקט עוד הפעם באמתתו וגדולתו ית', ב' הדברים אמתתו וגדולתו" — כי גם שם מדייק אדה"ז "(וגם ההתבוננות) להבין ולהשכיל באמתתו וגדולתו ית'", שמזה מובן שגם שם כוונתו לכלול ב' הענינים דנקודת החכמה ("להשכיל") והרוחב דבינהכא, וכנגדם נקט "ב' הדברים אמתתו וגדולתו".
ד. לפי הסבר זה יש לבאר גם עוד שינוי (שאאמו"ר מציין בהערותיו): בתחילת הענין נקט אדה"ז "באמתתו ית' ובגדולתו", ואילו בסוף הפרק נקט "באמתתו וגדולתו ית'" — והם שני שינויים: (א) "וגדולתו", לא "ובגדולתו" (בב'). (ב) "נקט ית' לבסוף אחר גדולתו, ולא כמקודם שנקט ית' אחר אמתתו".
וע"פ הנ"ל מובן, כי בתחלת הענין קאי על "שכל הנעלם. . שבכחו לצאת אל הגילוי", שביציאתו אל הגילוי יש שני שלבים (שונים) — גילוי נקודת החכמה, ואח"כ הגילוי של הרחבת הביאור דבינה; ולכן אומר "באמתתו ית' ובגדולתו" [(א) תיבת "ית'" מפסקת בין "אמתתו" ו"גדולתו", (ב) "ובגדולתו" בב'] — שבזה מודגש שהם ב' ענינים, להשכיל "באמתתו ית'", וההבנה "בגדולתו".
משא"כ בסוף הפרק קאי על ההתבוננות, שהיא נמשכת "מהתורה. . יו"ד של שם הוי'", אלא שבענין ההתבוננות כולל לא רק "להבין" (הרחבת הביאור) אלא גם נקודת החכמה (להשכיל) — דשניהם יחד מקורם "מהתורה"; וכיון שכאן כוונתו ל(נקודת ה)חכמה ובינה יחד, לכן אומר "באמתתו וגדולתו ית'", שתי הלשונות ביחד.
מדוע מבאר אדה"ז שהיו"ד שבנפש האדם מרמזת על "שכל הנעלם" (שלמעלה מחכמה גלוי') — ולא דקאי על חכמה (הגלוי') שבנפש? והרי בד' אותיות שם הוי' למעלה לא הזכיר אדה"ז "שכל נעלם" (שלמעלה מחכמה גלוי')כב, אלא
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לט
- Id
- rh-mwwxtaaa
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.