38

ענינים) יש לבאר לשון רש"י "ע"י ה­קב"ה נעשית מאלי'":

ידוע^מז, שבגילויים שמלמעלה יש שני אופנים: התגלות הבאה ע"י עבודת ה­אדם, ובלשון הזהר^מח "באתערותא דלת­תא אתערותא דלעילא" (ובלשון חז"ל^מט, אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה), ויש התגלות עליונה שהיא למעלה מגדר נבראים, ובאה בדרך מתנה מלמעלה ("אתערותא דלעילא" שאין אתערותא דלתתא מגעת לשם). וזה שהמנורה נעשית ע"י הקב"ה בעצמו מורה שע"י המנורה נמשך גילוי שכינה בדרגא כזו שאין ביכולתו של נברא להמשיך מצד (ובכח) עצמו.

וכמו שהוא בפשטות, שאף שהדלקת המנורה היתה באופן טבעי, הרי אור ה­מנורה לא הי' רק אור טבעי, אלא אור נסי, וכנ"ל ס"ג (מפרש"י) שנר מערבי דלק באופן ששימש כ"עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל", שזה תלוי אך ורק בידי הקב"ה.

ויש לומר, שזהו הפירוש הפנימי ב­לשון רש"י "כן עשה את המנורה — מי שעשאה", שלא נאמר מי העושה^נ, כי שורש עשיית המנורה הוא ממנו ית', מדרגא שלמעלה משמות הקדושים, לא איתרמיז בשום אות וקוץ^נא. וזהו הפירוש הפנימי בהמשך לשון רש"י "ומדרש אג­דה ע"י הקב"ה נעשית מאלי'" — שגם עשיית הקב"ה היתה באופן ש"נעשית מאלי'", כידוע, שהגילויים שמצד העצ­מות אינם בדרך פעולה, אלא באופן ש"נמצאים" ממנו ית' כאילו בדרך ממי­לא^נב.

וזהו גם גודל החידוש במעשה המנו­רה, שגם בזה נצטווה משה^נג "ועשית מנו­רת זהב", שהי' צ"ל גם עשיית משה בזה, וכמו שמבאר המהר"ל^נד הטעם לכך, ד"כך הוא כל מעשה שפועל השם הכל צריך פועל למטה והש"י גומר על ידו. . ולפיכך הי' צריך משה לדעת כל מעשה המנורה והי' פועל כפי מה שהי' יכול והקב"ה גומר על ידו" — שהחידוש בזה הוא, שאפילו הענינים שלכאורה הם למעלה לגמרי ממעשה בנ"א, ועד ש­המשכתם מלמעלה אינה בדרך פעולה אלא "מאליו", הרי גם הם נמשכים בפועל ע"י עבודה דייקא.

ויש לומר, שזהו אחד מהביאורים בפרש"י על "ויעש כן אהרן"^מ — "להגיד שבחו של אהרן שלא שינה", דלכאורה תמוה, וכי זהו שבחו של אהרן שלא שינה מציווי השם?! אלא כיון שאור המנורה לא הי' אור טבעי הנעשה על ידי הדלקת האדם, הי' מקום לחשוב שאין צורך לדייק באופן הדלקתה, כיון שהנפעל הוא משמיא, וע"ז אומר הכתוב "להגיד שבחו של אהרן שלא שינה".

והיינו כמו שנתבאר, כי גם המשכת

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org