16

נמצא, שפעולת המצוה דספירת הזמן^נג היא (לא בנוגע לחפצא פרטי שבעולם, אלא) בנוגע לגדר העולם (מציאות הזמן);

וזוהי ההכנה וההכשרה והנתינת­כח להפעולה דשאר המצוות — שהפעולה דכל מצוה בהחפצא הפרטי שבעולם ה­שייך למצוה זו היא לאחרי ובהמשך להפעולה בגדר העולם (זמן) ע"י המצוה דספירת העומר.

ח. והנה ע"פ כל הנ"ל יש להוסיף עוד, שג' הפירושים ב"תמימות" הם (לא גדרים שונים, כי אם) גדר וענין אחד — שלימות (תמימות) בהכשרת העולם למתן­תורה ע"י המצוה דספירת הזמן (גדר העולם), אלא שבענין זה ישנם ג' שלבים: ב' שלבים ע"י הציווי עצמו (לפני קיום המצוה) — שהציווי עושה (א) מציאות הספירה, (ב) חשיבות יתירה בהימים הנספרים^נד, ושלב נוסף (העיקרי) ע"י קיום המצוה — שגדר העולם נעשה חפצא דקדושה.

ועפ"ז מובן בתוספת ביאור תוכן ה­שלימות במצות ספירת העומר כשה­שבועות הם תמימות כימי בראשית — דלכאורה: המצוה דספירת העומר היא ספירת האדם, ואילו השלימות הנעשית עי"ז שהשבועות (שסופרים לעומר) הם (מא' בשבת עד שבת) כימי בראשית, אינה תלוי' בהספירה דהאדם אלא בקביעות הימים — אלא כיון שתוכן המצוה דהמ­שכת קדושה בספירת הזמן הוא בנוגע לגדר העולם (זמן), ה"ז בשלימות יתירה כשהמציאות דספירת הזמן ע"י האדם מתאימה לספירת הזמן גם מצד גדרי העולם, תמימות כימי בראשית.

ויה"ר שתקויים התפלה שמתפללים מיד לאחרי ספה"ע: "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן סלה" — "לפי שעכשיו אין אנו סופרין אלא זכר למקדש. . לפיכך מתפללין שיבנה בית המקדש ונקיים המצוה כתיקונה"^לג.

וע"פ האמור שספירת הימים היא מציאות בעולם גם כשאין מצוה לספור הימים^נה — "נקיים המצוה כתיקונה" גם כשמשיח צדקנו יבוא באמצע ימי הספי­רה (ועכ"פ לפני היום האחרון דספה"ע), כיון שהמציאות דספירת הימים שלפנ"ז, מאפשרת המשך וגמר ספירת הימים באופן שמקיימים מצות ספירת העומר כתיקונה, מן התורה^נו.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org