227

ובפרט שכרגיל מסיימים בנתינת שליחות (מצוה) לצדקה, לכל אחד ואחת בתוך כלל ישראל, ונותנים דבר שיש בו ממש,

[והרי ע"פ תורה שווה פרוטה יש בו ממשות, עד שהאשה מתקדשת "בפרוטה ובשווה פרוטה"^לד. ולהעיר שזהו אחד מהחידושים של הגאולה האמיתית וה­שלימה, שאז יהיו הנישואין^לה של הקב"ה ובנ"י בתכלית השלימות, ואח"כ כל ה­שבע ברכות, ביחד עם "תורה חדשה מאתי תצא"^לו, כולל כל עניני חידוש, עד החידוש של עשרה — "העשירי^לז יהי' קודש"],

דגדולה צדקה שמקרבת את הגאו­לה^לח ומזרזת את הגאולה, ולא רק "מק­רבת", אלא שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה ע"י דוד מלכא משיחא (ביחד עם "פינחס זה אליהו"^לט, מבשר הגאולה),

מתוך שמחה וטוב לבב, ותיכף ומיד ממש.

(משיחת כ"ה תמוז תש"נ)

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org