בפירוש "עפר יעקב" (היכן מצינו "מי יכול למנות דעדקיא דבית יעקב"), אבל לא פירוש תיבת "עפר" שבכתוביח].
וכן זה שפירש רש"י "מארבע משריתא — מארבע דגלים" הוא לפי שבתרגום עד עתה מצינו שמתרגם דגל — "טקס", ו"משריתא" הוא התרגום דתיבת "מחנה"יט, ולכן הוזקק רש"י לפרש שכאן כוונת התרגום ב"משריתא" היא לדגלים.
אבל הא גופא טעמא בעי: מה טעם נקט רש"י שכוונת התרגום היא לפרש (א) "עפר יעקב" — "דעדקיא דבית יעקב" (ולאכ דקאי על כל ישראל "דאמיר עליהון יסגון כעפרא דארעא")כא, (ב) ו"רובע ישראל" קאי על "ארבע דגלים", ולא "ארבע מחנות".
ג. גם צ"ע בפירוש השני — שבו שינה רש"י מלשון חז"ל במדרש, ששםכב איתא (נוסף על ד' המצות שהעתיק בפרש"י) גם "שלש שנים יהיו לכם ערלים וגו'"כג, ואילו רש"י השמיטו.
ולכאורה אין לומר דלא נחית רש"י לפרט הכל, דאטו כי רוכלא ליחשוב וליזול, כי כיון שהעתיק רובם צריך ביאור למה השמיט בדוקא מצות ערלה.
ועכצ"ל שרש"י ס"ל דע"פ פשוטו של מקרא מצות ערלה אינה בכלל המצות שעושים בעפר, כי המצוה היא בפירות האילן ולא בעפר.
[ויש לומר, שמטעם זה לא העתיק רש"י דברי המדרש המובא בילקוטכד "אפילוכה הדיוט שבהדיוטות אינו פושט פרוסה לתוך פיו עד שעושה מצות, כיצד יצא לחרוש הוא מקיים לא תחרוש בשור ובחמור, בא לזרוע הוא מקיים לא תזרע כרמך כלאים, בא לקצור הוא מקיים לקט שכחה ופאה, בא לדוש הוא מקיים לא תחסום שור בדישו, העמידה כרי הוא מקיים מצות התרומה ומעשר ראשון ומעשר שני, בא לאפותה הוא מקיים מצות חלה, הרי עשר מצות. . אינם טועמות עד שיתקיימו עשר מצות בעפרכו לפיכך אמר בלעם בני אדם ש