ראל, הרי ישראל נצטווטו "אל תצר את מואב" וכפי שראה בלק בעצמו, שבנ"י "הקיפו ארץ מואב כו' עד שבאו מעבר השני"טז, "ולא באו לגבול מואב"טז, וכאשר לא נתנו להם רשות לעבור בארצם לא עשו עמהם מלחמהטז, וא"כ מהי יראתו?
ואע"פ שלהלן בפ' מטותטז פרש"י שיראתם של המואבים היתה "שיהיו שוללים אותם שלא נאמר אלא אל תתגר בם מלחמה" — הרי קושיא זו מתעוררת תיכף בפרשתנו, ואם ס"ל לרש"י שרק זו היתה יראתם של אנשי מואב (ולא שיראו שילחמו אתם, כפשטות לשון הכתובים, וכפרש"י על "והוא יושב ממולי" — "קרובים הם להכריתני") — הו"ל לרש"י לפרש כן כאןטז, ולא לסמוך על פירושו לקמן בפ' מטותיז.
[ובמדרש כאןיח איתא, "שהיו מתיראין שראו כל הארץ ביד ישראל שבא סיחון ונטל ארץ מואביט כו' באו ישראל נטלוה כו' והיו אלו רואים את ארצם ביד ישראל והיו אומרים לא אמר הקב"ה כי לא אתן לך מארצו ירושהכ והרי ארצנו לפניהם לכך היו מתיראין" ("והםכא לא ידעו כי קנאו ישראל ע"י שנטהרה ע"י סיחון"כב).
אבל קשה לתרץ כן ע"ד הפשט, שהרי ראו שבנ"י הקיפו את ארצם ולא הלכו נגדם במלחמה לכבוש את ארצם, כנ"ל].