כג חרשו נותן לו דמי כולו : ב"ק פה, ב ובפרש"י שם. רמב"ם הל' חובל ומזיק פ"ב הי"ב. טושו"ע חו"מ סת"כ סכ"ה. וראה אוה"ת ואתחנן כרך ו ריש ע' ב'רעט. עקב ס"ע תרכא ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' רפב (ושם גם משערי תשובה לרבינו יונה שער שני בהדרך הג' סי"ב). וראה גם אוה"ת נ"ך כרך ב ס"ע תתקא ואילך. לקו"ש ח"ט ע' 83.
לכללות (ועצם) האדם, וכפסק ההלכה "חרשו נותן לו דמי כולוכג " (מי שגרם חרשות לאחר חייב לשלם לו את שווי כל גופו).
* * *
כד כפי שמבאר כ"ק אדמו"ר הזקן : קונטרס לימוד החסידות ע' 65. וממשיך שם כ"ק מו"ח אדמו"ר: כך היא תורת הוד כ"ק רבינו הגדול, וכך נשנית תורה זו במשך יותר על מאה שנה בארבעה דורות הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק', אשר כל אחד ואחד מכ"ק אבותינו רבותינו הק' בדורו אמר המאמר בתוספת ביאור בהשכלת הבנת הענין וידיעתו, בהסבר נעלה אשר החי' כל הנפש החי בידיעת פנימיות התורה. — ביאורי רבותינו נשיאינו בפי' הפסוק "משכיל לאיתן האזרחי" נלקטו ב"קובץ י"א ניסן שנת הפ"ט" (קה"ת תש"נ) אות א ואילך. וש"נ. ועיין שם אות בג מהבעש"ט והרב המגיד.
דרגה זו של פנימיות הלב נקראת בשם "איתן", כפי שמבאר כ"ק אדמו"ר הזקןכד , וז"ל:
כו משכיל לאיתן האזרחי : תהלים פט, א. ע"פ המנהג לומר בכל יום הקאַפּיטל תהלים המתאים לשנות חייו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר ב"קובץ מכתבים" שבסו"ס תהלים אהל יוסף יצחק ע' 214. אגרותקודש שלו ח"א ע' לא. ח"י ע' נג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא) — מתחילים בי"א ניסן שנה זו אמירת מזמור פ"ט שבתהלים.
כז ואיתן לשון יושן : סוטה מו, ב. וראה קונטרס לימוד החסידות שם בהערה.
"משכיל לאיתן האזרחיכו , איתן הוא עצם הנשמה. . . חלק אלקה ממעל. . . ואיתן הוא התוקף דהנשמה הבא בגילוי בהכח דמסירת נפש, ואיתן לשון יושןכז , בלתי מחודש. . . וזהו משכיל, שהוא המקור הממציא ומגלה את השכל, הנה משכיל הוא רק לאיתן, דאיתן יש לו משכיל, מה שעל ידי כח המשכיל הוא האזרחי, מזריח לכל הכוחות והחושים".
כח תוקף וקשיות : לקו"ת ר"פ ראה (יח, א). ובכ"מ (נעתקו ב"קובץ" הנ"ל).
במלים פשוטות: "איתן" הוא עצם הנשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל. מהפירושים של "איתן" הוא — תוקף וקשיותכח , והכוונה לכוח החזק של הנשמה המתגלה בעצם מסירות הנפש של כאו"א מישראל אל הקב"ה,
כט איתן. . תוקף וקשיות. . יושן : ראה גם ספר השיחות תש"ג (ע' 135): רבינו הזקן מבאר הענין דאיתן שבנשמה, שבאיתן ג' ענינים, אַלט, האַרט, שטאַרק, דאָס מיינט די אַלטע האַרטע שטאַרקייט וואָס איז פאַראַן באַ אַ אידן אויף תורה ומצות (וראה הנסמן שם ובהנעתק בקובץ הנ"ל אות טו. וש"נ).
ל אינו דבר מחודש ונוסף : ובלשון אדה"ז בלקו"ת שם: שיש בכל אחד ואחד בחינה זו מאז מעולם, כי ישראל עלו במחשבה במקורא דכולא (אלא דשם הוא בפירוש "האזרחי מלשון אזרח הארץ"). ועד"ז בשאר הדרושים שנעתקו ב"קובץ" הנ"ל.
פירושו של "איתן" הוא גם "יושןכט " — עתיק, שכן התוקף והחוזק של הנשמה אינו דבר מחודש ונוסףל אצלה אלא זוהי האלקות שיש בנשמה מאז ומתמיד, בהיותה "חלק אלקה ממעל".
כג חרשו נותן לו דמי כולו : ב"ק פה, ב ובפרש"י שם. רמב"ם הל' חובל ומזיק פ"ב הי"ב. טושו"ע חו"מ סת"כ סכ"ה. וראה אוה"ת ואתחנן כרך ו ריש ע' ב'רעט. עקב ס"ע תרכא ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' רפב (ושם גם משערי תשובה לרבינו יונה שער שני בהדרך הג' סי"ב). וראה גם אוה"ת נ"ך כרך ב ס"ע תתקא ואילך. לקו"ש ח"ט ע' 83.כד כפי שמבאר כ"ק אדמו"ר הזקן : קונטרס לימוד החסידות ע' 65. וממשיך שם כ"ק מו"ח אדמו"ר: כך היא תורת הוד כ"ק רבינו הגדול, וכך נשנית תורה זו במשך יותר על מאה שנה בארבעה דורות הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק', אשר כל אחד ואחד מכ"ק אבותינו רבותינו הק' בדורו אמר המאמר בתוספת ביאור בהשכלת הבנת הענין וידיעתו, בהסבר נעלה אשר החי' כל הנפש החי בידיעת פנימיות התורה. — ביאורי רבותינו נשיאינו בפי' הפסוק "משכיל לאיתן האזרחי" נלקטו ב"קובץ י"א ניסן שנת הפ"ט" (קה"ת תש"נ) אות א ואילך. וש"נ. ועיין שם אות בג מהבעש"ט והרב המגיד.כו משכיל לאיתן האזרחי : תהלים פט, א. ע"פ המנהג לומר בכל יום הקאַפּיטל תהלים המתאים לשנות חייו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר ב"קובץ מכתבים" שבסו"ס תהלים אהל יוסף יצחק ע' 214. אגרותקודש שלו ח"א ע' לא. ח"י ע' נג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא) — מתחילים בי"א ניסן שנה זו אמירת מזמור פ"ט שבתהלים.כז ואיתן לשון יושן : סוטה מו, ב. וראה קונטרס לימוד החסידות שם בהערה.כח תוקף וקשיות : לקו"ת ר"פ ראה (יח, א). ובכ"מ (נעתקו ב"קובץ" הנ"ל).כט איתן. . תוקף וקשיות. . יושן : ראה גם ספר השיחות תש"ג (ע' 135): רבינו הזקן מבאר הענין דאיתן שבנשמה, שבאיתן ג' ענינים, אַלט, האַרט, שטאַרק, דאָס מיינט די אַלטע האַרטע שטאַרקייט וואָס איז פאַראַן באַ אַ אידן אויף תורה ומצות (וראה הנסמן שם ובהנעתק בקובץ הנ"ל אות טו. וש"נ).ל אינו דבר מחודש ונוסף : ובלשון אדה"ז בלקו"ת שם: שיש בכל אחד ואחד בחינה זו מאז מעולם, כי ישראל עלו במחשבה במקורא דכולא (אלא דשם הוא בפירוש "האזרחי מלשון אזרח הארץ"). ועד"ז בשאר הדרושים שנעתקו ב"קובץ" הנ"ל.The Lubavitch Library · chabadlibrary.org