אחרי
אחרי
במענה למכתבה מיום הראשון, בו כותבת אודות בעית אמוץ ילדים מאה"ק ת"ו, והאם תסע בקשר לזה לשם, לברר הפרטים ולנהל המשא ומתן בזה וכו'.
בנוגע לאמוץ בכלל יש מלכתחילה לשַער הקישוים הקשורים בזה ע"פ תורתנו הק' כמבואר בשולחן ערוך, בהקדם שילד מאומץ אין דינו שוה כמובן לבן או בת ממש מלידה, ולכן עניני חבוק ונשוק ויחוד, המותרים בין אב לבת או מאם לבנה, אין מקום להיתר זה בנוגע לילד מאומץ, ומובן עד כמה קשה להזהר מהאמור, כשמגדלים ומחנכים את הילד באופן שלא ירגיש שאינו ילד מלידה.
שלכן יש להתענין באמוץ ילד, רק לאחרי הביא בחשבון את האמור, והחלטה בתוקף הדרוש להתנהג עם הילד ע"פ הוראת תורתנו הק' תורת חיים, ובאם יחליטו היא ובעלה שי' כן, ונראה להם שישנם סיכוים אשר באם יבקר מי מהם באה"ק ת"ו יצליח לקבל את הילד או הילדה, אזי יסע בשעה טובה ומוצלחת.
כבקשתה נשלח המכתב מבלי לחכות על התור.
צודק* ששייך, אלא שבהנ"ל אין מעלימים שאין זה בתו ובמילא שניהם נזהרים (דלא ברשיעי עסקינן) משא"כ בנדו"ד שמשתדלים להעלים והרגל נעשה טבע וכו'.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לז
- Id
- rh-cqp1hks1
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.