ובפרט כשנמצאים בזמן סגולה — בימי חודש ניסןב, שנקרא כן ע"ש ש"בו נעשו נסים לישראל"ג, ועד ל"נסי נסים", כמרומז בב' הנוני"ן שב"ניסן"ד, כפי שמזכירים ומדגישים במשך חודש ניסן דשנה זו — שנת ה'תש"נ, שיש בה העילוי דשנת החמישיםה, וסימנה (כהר"ת שנתפרסם בתפוצות ישראלו) הי' תהי' שנת נסים, ובניסן — יותר משלשהז שבועותח, ולאחרי העילוי ד"קיימא סיהראט (דחודש ניסן) באשלמותא"י ביום החמשה עשר בניסן, ולאחרי כל ימי הפסח (גם אחרון של פסח), ויום השבת שלאחריו, שבת פרשת "ויהי ביום השמיני"יא, ככל ה"סימנים"יב הטובים שבכל הנ"ל.
אזי מודגשת ביותר ברכתו של הקב"ה לכאו"א מישראל ולכל בנ"י, במדתו של הקב"ה — "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"יג, ברכה שאין לה הגבלה כלל וכלל, וביחד עם זה, נמשכת באופן שיש "כח" לבנ"י לקבל הברכהיד, ועי"ז ניתוסף עוד יותר בהמשכת ברכותיו של הקב"ה, ובהכח דבנ"י לקבל תוספת הברכות,
ולכל לראש — הברכה בענין הכי עיקרי והכי נחוץ — נס הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, "אחכה לו בכל יום שיבוא"טו, באופן ש"לא עיכבן כהרף עין"טז.