שבכל א' מעלה על השני', יש בזו מה שאין בזו: המעלה בעבודת הצדיקים היא בענין המשכת אור הקדושה מלמעלה (ע"י עבודתם בקיום התומ"צ), והמעלה בעבודת התשובה היא ב(זיכוך ו)עליית התחתוןסז.
וזהו ביאור שתי הדיעות בטעם שאין מפסיקין בין פרה להחודש: לפי הדיעה שזהו לפי שקריאת פרשת הפרה היא כעין פרט בקריאת פ' החודש, ה"ז בדוגמא לאופן הא' בתשובת הצדיקים, תשובת הצדיקים בזמן הזה, שהיא תשובה על הריחוק, שהיא פרט בעבודת הצדיקים כנ"ל; משא"כ לדעת רבי לוי שהם ב' קריאות שונות אלא שאין להפסיק ביניהן, ה"ז בדומה לאופן הב' בתשובת הצדיקים (כפי שתהי' בביאת המשיח, משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא), שאז הן ב' מעלות שונות, אלא ש"אין מפסיקין ביניהן", להורות שאז גם הצדיקים יזכו למעלת התשובה.
ז. ועפ"ז יש לבאר ג"כ הרמז בדברי רבי לוי, שנתן סימן ע"ז מדין ד' כוסות, ש"בין השלישי לרביעי לא ישתה"סח:
החילוק בין החצי הא' של סדר ההגדה של פסח (שבו שותים ב' כוסות הראשונות) והחצי השני (שבו שותים ב' כוסות האחרונות) הוא: בחצי הראשון מדובר (בעיקר) על גאולת מצרים, ואילו החצי השני שייך (גם) לגאולה העתידה לבוא; דלא מיבעי חלק ההגדה שאומרים על כוס הרביעי — שמתחיל מ"שפוך חמתך על הגוים"סט ונמשך בפרקים האחרונים דהללע וכו' — שהוא שייך בגלוי לגאולה העתידה, אלא גם הסעודה שמסיימים באכילת האפיקומן שהוא זכר לפסחעא (ונקרא "צפון"עב) שייכת לגאולה העתידה.
וזהו הטעם הפנימי לכך שאין שותים בין כוס ג' לכוס ד': כוס ג' שמברך עליו ברכת המזון, רומז על הסעודה שהקב"ה עושה לצדיקים לעת"לעג, וכוס ד' שגומר עליו את ההלל ומברך עליו ברכת השיר, שהן רק שירים ותשבחות, כולו רוחניות, רומז על מעלת עולם הבא (עולם התחי'עד), שאין בו אכו"ש אלא צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינהעה.