202

בטל הדבר (נשלמה המטרה) בטלה ה­בחירה^כג, וכנ"ל].

ד. ע"פ הנ"ל יש לבאר דברי הזהר, שהבחירה בירושלים תלוי' בהבחירה בדוד:

בחירה כזו, כיון שהיא בחירה נצחית, הרי מצ"ע אי אפשר שתחול על מקום גשמי — כי גשמי מצד טבעו ומהותו הוא הווה ונפסד, היפך הנצחיות, וא"כ אין המקום הגשמי מסוגל מצד עצמו להכיל ענין נצחי זה; כלומר: אף שהבחירה היא בחירה נצחית, ובמילא המשכת הקדושה שמצד בחירה זו היא נצחית — זהו רק מצד הבוחר, דכשם שלא שייך שינוי בו ית', כך אין שינוי בבחירתו [וכמשנ"ת כמ"פ, דבחירה אמתית היא לא מצד (מע­לת) הנבחר, אלא מצד (רצונו של) הבו­חר], אבל אין לייחס נצחיות זו להמקום עצמו^כד, שקדושת המקום היא קדושה נצחית^כה.

וזהו טעם הדבר שבחירה זו בירו­שלים תלוי' בבחירת הקב"ה בדוד המלך "למהוי רעיא על ישראל", "רישא דנהיג עמא דקרתא":

הבחירה במלכות בית דוד הרי היא בחירה נצחית, כמ"ש הרמב"ם^כו "כיון שנמשח דוד. . הרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם שנאמר^כז כסאך יהי' נכון עד עולם. . אע"פ שלא זכה אלא לכשרים לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם, הקב"ה הבטיחו בכך שנאמר^כח אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא יל­כון ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם וחסדי לא אפיר מעמו" [שזה הוא מצד הבחירה בדוד, כמ"ש שם בריש המז­מור^כט "כרתי ברית לבחירי נשבעתי ל­דוד עבדי, עד עולם אכין זרעך ובניתי לדור ודור כסאך סלה"] — ונצחיות זו שייכת למציאותו ונשמתו של דוד, שהי' עבד ה' ובטל לה' בתכלית, ולכן נמשך ונתגלה בו כחו ית' שלמעלה משינוי^ל [וכמאמר חז"ל^לא שמעשה ידי דוד נצ­חיים];

וכיון שמקומה של מלכות בית דוד הוא בירושלים^לב [ועד שירושלים נקראת "עיר דוד"^לג, ושלימות מלכותו של דוד (כמלך על כל ישראל) היתה רק כשבא לירושלים^לד], הרי בכח זה נעשה גם המקום הגשמי דירושלים מוכשר וראוי ("כלי")^לה לקבל את ה"בחירה" נצחית

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org