שיחה ב
183
מחמירים, וב"ה ששרשם מבחי' החסדים מקיליםכט — דלכאורה, תורה לא בשמים היאל, וכיצד אפשר לפסוק ע"פ שורש נשמתם? — אלא שהפס"ד שלהם הי' לאחרי ההתבוננות והיגיעה בשכלם כפי שהם למטה, נשמות בגופים דוקא, היינו, שלא הסתפקו במה שהתקבל אצלם מצד שורש נשמתם, אלא התייגעו בהבנת והשגת הענין עד שהבינו כך בשכלם למטה בגוףלא].
וענין זה, שדבר תורה המתעצם עם שכלו ה"ה נחשב שלו, מצינו גם להלכה, כדאיתא בגמ'לב ש"הרב שמחל על כבודו כבודו מחול שנאמרלג וה' הולך לפניהם יומם. . הכי השתא התם הקב"ה עלמא דילי' הוא ותורה דילי' היא מחיל לי' ליקרי' הכא תורה דילי' היא (בתמי', הכבוד תלוי בתורה ואינו יכול למחול על כבוד התורה שהיא של הקב"ה. רש"י), הדר אמר רבא אין, תורה דילי' היא דכתיבלד ובתורתו יהגה יומם ולילה", ופרש"י "כילד אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה, בתחלה היא נקראת תורת השם ומשלמדה וגרסה היא נקראת תורתו"לד, הרי שיגיעת התורה היא באופן שיש לאדם בעלות על התורה עד שיכול למחול על כבוד התורה.
ועפ"ז מובן בנדו"ד, הנהגת ר"א הגדול, שאין בזה הענין ד"אל תגזול דל"לה, כי הוא נעשה הבעלים על התורה שלמד.
ומעתה מובן מה שלא הזכיר אאמו"ר בביאור דברי הזהר האיסור ד"אל תגזול דל" אלא רק הענין ד"מביא גאולה לעולם" — כי גבי ר"ח לא שייך הענין ד"אל תגזול דל" [כדמוכח מזה גופא שלא הזכיר ר"ח שם בעל השמועה עד ששאלו ר"י "ממאן שמעת לה"], והיינו לפי שהתייגע בהענין*35 עד שהבין הדבר בשכלו ונתעצם עמו, וכנ"ל.
[ועד"ז הוא במה שהביא אאמו"רלו "מה שמצינו בחולין דק"ד ובכריתות דכ"ג ובנדה די"ט ששנו במשנה דעת הת"ק ואח"כ דעת ר' יוסי, ופריך בגמרא שם ר' יוסי היינו ת"ק, ומתרץ הא קא משמע לן מאן ת"ק ר' יוסי, כללז האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. . ועיין בפרש"י בחולין שם שהתנא שכח ולא הזכיר שמו בתחלה וחזר
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לו
- Id
- rh-11kvexsc
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.