151

איש אחד נחנו^מד, וסדר לידתם מצד האם מורה על ההתחלקות שלהם.

והם שני אופנים שצ"ל בהתאחדות ד­בנ"י ודהשבטים, בכדי שיוכלו לעלות "לפני ה'": אופן הא' "כתולדותם — כסדר שנולדו", שיורגש האחדות שלהם כפי שהוא מצד שרשם באבינו יעקב, ואופן הב' כפי סדר לידתן מצד האמהות, ש­האחדות תודגש גם במקום ההתחלקות שלהם.

ומעלה בכ"א מהם:

באופן הא', היינו האחדות מצד ה­שורש, ה"ה אחדות נעלית יותר, שהרי מצד שרשם אין שום התחלקות, משא"כ האחדות כפי שהיא לפי סדר לידתם מצד האמהות — יש בה נתינת מקום להתחלקות.

אבל לאידך, הרי מטעם זה גופא שה­אחדות מצד האב הוא ע"י הרגשת שרשם, נמצא, שרק בשרשם הם מאוחדים, אבל במקומם ה"ה מחולקים ומובדלים זמ"ז (וכנ"ל שלפרש"י מתקיים ה"כתולדותם", "כסדר שנולדו", בכל אבן בפ"ע);

וזהו החידוש באופן הב' — שגם במקום ההתחלקות ממשיכים ופועלים אחדות.

וזהו מה שבאופן הב' — שיטת הרמב"ם — דוקא מודגש, שגם כמו שהם על שתי אבנים נפרדות, נעשים אחדות ממש, כאילו הם אבן אחת, שנקראים יחד — שגם במקום ההתחלקות^מה פועלים וממשיכים האחדות דבנ"י^מו.

ה. והנה אחדות זו דשבטי ישראל ביניהם קשורה עם אחדותם עם הקב"ה. ולפי זה מובן, שגם ב' האופנים הנ"ל באחדות דבנ"י יש דוגמתם באחדות ד­אלקות.

ויש לבאר זה ע"פ מ"ש בספרים^מז לגבי שמות בנ"י שעל כתפות האפוד, דכ"ה אותיות שבכל אבן הן כנגד כ"ה אותיות דשמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, כ"ה אותיות דשחרית וכ"ה דערבית, ועוד פירוש^מח, דמ"ש "ששה משמותם על" הוא "ר"ת שמע, שאמרו שמע ישראל"^מט, והיינו דכ"ה אותיות שעל כתף הימיני הוא לנגד שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, וכ"ה אותיות שעל כתף שמאלי הוא ששה של ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (ש­בכל אחד מהם יש ו' תיבות וכ"ה אות­יות^נ), וכדאיתא בגמרא^נא שאמרו השב­טים "כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד".

והחילוק בין שני הביאורים: ק"ש של שחרית ושל ערבית שניהם תוכנם — יחודא עילאה, שהוא היחוד כפי שהוא מצד למעלה, ואילו "ברוך שם" מורה על

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org