אלא בשמות השבטים שעל כל הי"ב אבנים ביחדלד, עד"ז הוא בנוגע לאבני שהם שבכתפות האפוד (שע"י נעשה דביקות החושן והאפוד, "שידבקו זה בזה ולא יזח החושן מעל האפוד"לה) — ש"מפתח על שתי האבנים שמות השבטים ששה על אבן זו וששה על אבן זו כתולדותם"לו באופן דהוי כמו אבן אחת ומתקיים "כתולדותם" כשהן נקראין "ביחד" תיכף בתחילתו ראובן שמעון כנ"ללז.
אמנם עפ"ז צ"ע קצת מה שלהרמב"ם "כתולדותם" אינו "כסדר שנולדו" (כפרש"י) אלא כסדר לידת האמהות, דלכאורה "סדר לידתם" משמע יותר ההשתוות והאחדות שלהם, ואינו מדגיש את ההתחלקות ביניהם, משא"כ סדר לידת אמותיהם מדגיש יותר את החילוק בין השבטים, דבני לאה היו בפ"ע, ובני בלהה וזלפה בפ"ע ובני רחל בפ"ע.
ד. ויש לומר הביאור בזה בפנימיות הענינים:
תוכן ענין חקיקת שמות השבטים על אבני שהם בכתפות האפוד מפורש בכתובלח "ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד אבני זכרון לבני ישראל, ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון", ופרש"י "לזכרון שיהא רואה הקב"ה השבטים כתובים לפניו ויזכור צדקתם".
וכיון שענין שמות בנ"י הוא העלאתם לזכרון לפני ה', הרי זה קשור ותלוי באחדותם של בנ"י יחדלט, שאז הרי הם ראויים לעלות לפני ה', כי כל בנ"י הם קומה אחת שלימהמ, וכשיש פירוד והתחלקות בין אחד לחבירו, הרי אינו ראוי לעלות לרצוןמא לפני ה'מב.
אלא שבזה יש ב' דרגות:
החילוק בין השבטים (בנ"י) כפי שהם מצד סדר לידתן וכפי שהם מצד לידת האם שלהם, ד"כסדר שנולדו" מורה על לידתם כפי שהיא מצד האב, בניגוד לסדר לידתם מצד האמהות.
והנה ידוע שעצם מציאות הולד היא מטיפת האב, וההתחלקות בציור פרטי האברים היא על ידי שהייתה ט' חדשים בבטן האםמג, ועד"ז הוא בעניננו, שמצד האב (כסדר שנולדו) נרגש בהם ענין האחדות כפי שהוא מצד שרשם, כולנו בני