147

רך להאריך ולפרט כאן כ"ז, כנ"ל, מדוע תיסק אדעתין לפרש "כתולדותם" — כ­סדר הולדת האמהות ולא כסדר לידתם הם?

גם צ"ב: מדוע הוצרך רש"י להוסיף "ו­בנימין מלא שכן הוא כתוב במקום תול­דתו", וכן ההמשך "כ"ה אותיות בכל אחת ואחת"^ח? הרי רש"י לא נחית (לקבוע הלכה למעשה) אלא לפרש פשוטו של מקרא, ובפשש"מ מפורש רק שששה משמותם על האבן האחת וששה הנותרים על האבן ה­שנית, וסדרם כתולדותם, אבל לא נאמר איך היו כתובים וכמה אותיות על כל אבן?

[ובפרט שעפ"ז הרי מוסיף רש"י עוד פירוש ב"כתולדותם", דלפי התחלת דב­ריו הפירוש ד"כתולדותם" הוא "כסדר ש­נולדו", ואילו לפי מה שמסיים "בנימין מלא שכן הוא כתוב במקום תולדתו" נמצא ש"כתולדותם" אתי להורות אופן כתיבתו (היינו כפי שנכתב במקום תולדתו)^ט].

ב. והביאור בכל זה:

אף שפשטות הפי' "כתולדותם" הוא "כסדר שנולדו", אבל עדיין יש בכתוב זה שני קשיים: א) תיבת "כתולדותם" לא נאמרה (כפי שהי' מתאים לכאורה) בתחי­לת הענין — "ופתחת עליהם שמות בני ישראל כתולדותם" וכיו"ב — אלא בסיום הענין, בהמשך ל"ואת שמות הששה הנו­תרים על האבן השנית", שמשמעו דקאי רק על האבן השני'^י.

ב) מהו דיוק לשון הכתוב "ואת שמות הששה הנותרים"? והרי מובן מאליו שה­ששה השניים הם "הנותרים" לאחר ששה הראשונים?

ומפני שתי קשיות אלה^יא הי' מקום לכאורה לפרש, שהכתוב בא לחלק כאן בין השמות החקוקים על האבן האחת להשמות שעל האבן השנית, שעל האבן האחת נחקקו שמות השבטים החשובים יותר, ועל האבן השנית — שמות השבטים שאינם חשובים כ"כ [כגון, שעל האבן ה­שנית נכתבו השמות של כל בני השפחות, או אולי (גם) אלה שיעקב הוכיחן לפני פטירתו^יב, או כיו"ב^יג], ולכן^יד קראם ה­כתוב "הנותרים"^*14; ויהי' גם הפרש בסדר חקיקתם על האבנים, שבאבן האחת הוא לפי דרגת חשיבותם (כמובן מברכת יע­

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org