Letter 9216

ב"ה, כ"ג אלול, ה'תשכ"ו

ברוקלין, נ.י.

לכבוד הוו"ח אי"א נו"מ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א וכל המשפחה שיחיו

שלום וברכה!

נצטערתי להשמועה מפטירת הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה אברהם ע"ה.

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצאם תמיד כל הימים.

בהוקרה בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה.

לכאורה אינו מובן סגנון ברכת תנחומים שמקשר ענין הנחמה עם האבלות על ציון וירושלים,

ברם בזה עצמו היא נקודה עיקרית בנחמה, והיא בשלש, אף שאין הזמן גרמא להאריך, והן: א) אבלות היחיד זו - היא באמת גם אבלות הכלל, וזה מודגש על ידי זה שמשתפים עם האבל את אבלי ציון וירושלים, היינו כל ישראל וכלל ישראל. ב) נחמת היחיד היא נחמה מובטחה בדיוק כמו נחמת ציון וירושלים, שהיא מיסודי אמונתינו אמונת חיים. ג) הנחמה היא נחמה אמיתית בדוגמת נחמת ציון וירושלים עלי' נאמר: ואמרת ביום ההוא (כי עתה אין זה מובן כלל) אודך הוי' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני, שה"אודך" הוא על ה"אנפת", וכן היא הברכה וההבטחה בנחמת היחיד - בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, תובב"א.

נדפסה בלקו"ש חל"ה ע' 268 (בתאריך כ"ג אלול תשכ"ז), והושלמה עפ"י צילום האגרת.

מו"ה שניאור זלמן: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'נא, ובהנסמן בהערות שם.

סגנון ברכת תנחומים: ראה גם לעיל אגרת ט'ריא, ובהנסמן בהערות שם.