Letter 7259

ב"ה, י"א ניסן, ה'תש"כ

ברוקלין, נ.י.

לכבוד הפרופ. יהודא אבן שמואל שי'

שלום וברכה!

לפני ימים אחדים בקרה אותי מרת חנה תחי' זולצברגר ומסרה לי פ"ש פרטית מכ', וכן ג' הכרכים הראשונים של "מורה נבוכים" בהוצאת כ'. ות"ח למר עבור שימת לבו ותשורתו. ובטח ישלח גם שאר הכרכים כשיופיעו ותודה רבה למפרע. ובכלל אתענין לקבל לספרי' שלי שאר פרסומיו בחילוף פרסומינו שיענינו אותו, עפ"י הקטלוג הנשלח לו.

נתרשמתי ביחוד מהיגיעה שהשקיע כ' בכרכים הנ"ל בתור מהדיר ומפרש בפרט ששמעתי כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר כי חיבה יתרה נודעת לרמב"ם ולספריו, בתוכם המו"נ, מנשיאי חב"ד, החל מבעל התניא והשלחן ערוך המביאו את המו"נ בכמה וכמה מקומות, ולא עוד אלא שהצמח צדק הי' לו שיעור מיוחד במורה-נבוכים עם בן זקוניו וממלא מקומו החביב עליו כנפשו, והי' מבארו - את המו"נ - עפ"י יסודות תורת החסידות והקבלה, כמוכח מעלים אחדים שנשארו בכתב, וגם באו בדפוס ברשימות הצמח צדק על המורה נבוכים. צויתי לשלוח לכ' בחבילה בפ"ע ספר החקירה לצמח צדק, אשר רשימות האמורות באו שם בדפוס, נוסף על תורת התוארים של הרמב"ם שנתבארה בכמה מאמרי חסידות שעדין בכתב הם [נוסף על המאמר בספר לקוטי תורה לרבנו הזקן, ד"ה אלה פקודי המשכן, ו' עמוד ג'].

ולקראת חג המצות, זמן חירותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע לו ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח - מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, ולהמשיך מחירות זו בימי כל השנה כולה. ובפרט שעבודת ה', כמצווה עלינו בתורתנו תורת חיים, הרי היא בכל עניני האדם ובמשך היום כולו וכל הלילה, וכמו שנאמר בכל דרכיך דעהו.

בכבוד ובברכת החג.

אבוא בהערה, אף שלכאורה קלה היא, ובהקדמה אשר שם הרמב"ם קדוש הוא ביותר וביותר בעיני העם כולו על כל חוגיו, עד שכל פרט ופרט הקשור בו נחקק בטופס מיוחד. אי לזאת מה שמופיע על המעטפה - רמבם - בלי סימן ראשי-תיבות, יש בזה מעין "דיסוננץ". בשנים כתקונן אולי לא היו משגיחים בזה כ"כ, אבל בתקופתנו זו, שלצערנו יש כאלה שרוצים לעשות הפסק בין הדורות ולמחוק כמה וכמה מאות שנים מדברי ימי עמנו, הרי כל נימה וחוט המקשרים את ההוה עם העבר בהמשך בלתי פוסק יש לשמור עליהם ולתקפם ולחזקם, אפילו כשהמדובר הוא רק בגרשיים וסימני ראשי-תיבות.

ולאידך, מענין לענין, נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה הנבוכים", בהא הידיעה, כמו שהובא כמה פעמים גם בדברי המעתיק אבן תיבון, הרי נתקבל בעם ישראל לכתוב בלא הא, וכן הובא גם על המעטפה ובכותרת העמודים במהדורה של כ'.