ובכ"ז יובן ענין ופי' אני הוי' הנא' בסיום כ"פ, שאני קאי על בחי' עצמיות אוא"ס ב"ה המספר בחי' התורה שהוא למעלה מבחי' ש' הוי' כי ש' הוי' הוא בחי' שרש ומקור המחי' ומהוה העולמותסו, ואםסז כי ש' הוי' הוא בחי' שם העצםסח משא"כ כל השמות הם כינוי' ש' אל הוא בחסדסט וש' אלקי' בגבו'ע, אבל ש' הוי' הוא שם העצם שגבוה משאר השמות, מ"מ בחי' אני הוא עצמיות אוא"ס שלמעלה מבחי' ש' הוי' כו'. ונאמר אני הוי' שאע"פ שאני עצמיות המאציל גבוה למעלה הרבה מבחי' ש' הוי' מ"מ אני הוי' שאני והוי' כולא חדעא כו' ולכן בסיום כמה פרשיות שבתו'עב נא' שאני הוא בחי' ש' הוי' המדבר למשה בחי' מצוה זו כו', וזהו ג"כ ענין מועדי הוי' ונכפל עוד לומר מועדי כי ענין המועד הוא בחי' עת שאז מתגלה בחי' אוא"ס ב"ה ביתר שאת והם ג' מועדות שהם ג' זמנים שאז מתגלה הארה חדשה כו', ויש ב' בחי' בבחי' המועדי' שיש שנק' מועדי הוי', ויש בחי' מועדי שהם גבוהים יותר שהם מועדי' שלי היינו של עצמותו ית' וכמארז"ל במד"ר משפטים פ"לעד ע"פ מגיד דבריו ליעקבעה חוקיו כו' מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות, הוא דוקא עושה, וע' בפי' הוא בד"ה וכ"מעו שהוא שופט צדק בפי' הוא מוחה פשעיךעג, ועד"ז ה"ע מצות הוי' ומצותי ג"כ ע"ד הנ"ל. וזהו וידבר הוי' אל משה, הוי' הוא בחי' אוא"ס ב"ה שהוא הי' הוה ויהי'עז אל משה הוא בחי' ונחנו מ"העח בחי' ביטול יסוד אבאעט, לאמר שיהי' גילוי זה בבי"ע, ואיך יהי' הגילוי ע"י דבר אל בנ"י, בנ"י הם בחי' למודי הוי' כמ"ש וכל בניך למודי הוי', וע"פ הקבלה הוא בחי' נו"הפ ושייכות בחי' נו"ה לבחי' בנ"י, כי ישראל הוא בחי' ז"אפא ובנ"י הם נו"הפב כי כל א' מישראל צריך לקיים המצות בבחי' נצחון הגם שאינו רוצה וכמו"כ בבחי' הוד הגם שאינו מבין כו'.