שכלול מרמ"ח אברין ושס"ה גידין כן תושב"כ הוא רמ"ח מ"ע שהם רמ"ח אברין דמלכא, ושס"ה ל"ת הן שס"ה גידיןתתקפח, וזהו יום ליום יביע אומר פי' יום ליום קאי על תושב"כ, ולכן משה כשהי' בהר מאין הי' יודע זמן יום ולילה כשלמדו עמו תושב"כ ידע שהוא יום וכשלמדו עמו תושבע"פ ידע שהוא לילה, כמ"ש בילקוט*990 ע"פ ארבעים כו'תתקצ יום וארבעים לילהתתקפט, ופי' יביע כמשל נביעת המעיין שנובע גיד דק מהארץ שהוא בבחי' צמצום עצום שאינו מתפשט לכאן ולכאן כמו הנהר שמתפשט על כל גדודותיותתקצא, ועכ"ז כל אורך ורוחב התפשטות הנהר הוא מהמעיין דוקא, כי אםתתקצג היות <מד>
ּ שהנהר חלוק לענין טהרת הטומאה וכנ"לתתקצד, מ"מ כל עיקר התהוותו הוא מהמעיין רק להיותו המשכת המעיין לכן אינו כמעיין כמובן ולכן מעיין שהעבירו ע"ג השוקתתתקצה כו' ה"ה משתנה לגמרי כו', ועכ"ז אין זה סתירה כלל למה שכל אורך ורוחב הנהר הוא מהמעיין כו'תתקצב, וכ"ה בתושב"כ שכל מצותיה ש"ת נאמרו בקיצור נמרץ כמו המעיין דק, ובתושבע"פ נעשה אורך ורוחב מכל מצוה שבתורה כמו מס' שבת מפסוקי' שנאמר בהם ציווי השבת שהם מעטים ועכ"ז נעשה מזה מס' שלימה ועד"ז כל המצות כו' וזהו ולילה ללילה יחוה דעת, יחוהתתקצו ל' גילוי שמגלה העלם המעיין דתושב"כ להיות גילוי נהר באורך ורוחב, ועכ"ז הוא הכל מתושב"כ כמארז"ל מנלן אמר קראתתקצז, והיינו כי אדם וחוה הם בחי' ש' הוי' והמילוי דש' הוי', כי אדם בגימ' מהתתקצח שהוא ש' הוי' במלוי אלפיןתתקצט וחוה הוא בגימט' י"ט שהוא בחי' מילוי דש' הוי' שעולה מספרו י"ט, שזהו ג"כ העלם וגילוי כו' כמובן, והנה כמו שחוה נבנית מצלע דאדה"ר כמ"ש ויבן את הצלעא, שבנה מצלע דאדה"ר בנין חוה כן תושבע"פ ג"כ נבנית מתושב"כ כמו כל פ' השואל שבמס' ב"מ נבנה על וא"ו דוכי ישאלב, וא"ו מוסיף על ענין ראשון, והענין הוא כנ"ל שכל