וידבר משה אל ראשי המטות
א'שג
הלכה וכמ"ש ואשים דברי בפיך כו', וידוע דעיקר ענין ביטול המציאות מכל וכל הוא דוקא בחכמה והוא מ"ה שבחכמה וזה הי' מדריגת משה שהי' עניו מכל האדם כו', ולכך לא זכה זולתו לתורה בהיות כי הוא הי' מבחי' מ"ה שבחכמה כמ"ש ונחנו מ"ה כידוע (והתורה נק' על שמו תורת משה כמ"ש בד"ה ועשית ציץ כו'), וע"כ זכה לנבואה בזה הדבר כי כל המשפיל עצמו כו' הקב"ה מגביהו כנ"ל. וזהו וידבר ה' אל משה שהוא מ"ה שבחכמה, דבר אל ראשי המטות לבני ישראל, פי' מטות הוא ההטיי' כלפי חסד או כלפי גבורה, וידוע דב"ש וב"ה הי' נשמתם בשרשם מחו"ג שבדעת דמשה שלכך הלל מיקל שנוטה השגתו לזכות ושמאי מחמיר שנוטה לחוב כו' ונק' אבות העולם כו' פי' לפי שהן שרשי כל ההטיות לזכות או לחוב מה שעתיד כל תלמיד לחדש בתורה והן בחי' מטות שמלמע' למטה מבחי' משכיל לאיתן, איתן אותיות תניא, והוא בחי' מטה לחם הנ"ל ועל כן נקראו ראשי המטות שבחי' זו הוא ראש ומקור לבחי' המטות שמלמטה למעלה, ואמנם משה ע"ה הוא הי' מבחי' הדעת שהוא קו האמצעי כו' ולזאת אומר שידבר אל ראשי המטות הן אבות העולם ב"ש וב"ה, פי' שיכריע אותן לזכות או לחובה כי לא יתפשטו אנה ואנה מבלתי הנהגת הדעת דמשה כו' ואזי גם בנ"י הם הענפים המתפשטים מב"ש וב"ה הנק' ראשי המטות כו' והן פרטות נשמות כשלומדים במשנה ההלכות זה אסור וזה מותר כו' גם בהם ידבר משה בבחי' זה הדבר שהוא ביטול המציאות ממ"ה שבחכמה הוא הקו האמצעי כו', והיינו כידוע בענין מתנית' מלכתא דבלימוד ההלכה גוזר ואומר כמ"ש דבר מלך שלטון כו' ואינו מרגיש עצמותו כלל וכמ"ש ואשים דברי בפיך כענין שכינה מדברת מתוך גרונו של כו' וכמ"ש בד"ה וארא אל אברהם גבי ושמי הוי' לא נודעתי להם ע"ש.
קיצור. שכדי שיוכלו בנ"י לומר זה הדבר ע"ד משה נתנבא בזה זהו כשנעשו בבחי' מטות דוקא שאזי נעשו י"ב גבולי אלכסון דז"א וז"א בעתיקא אחיד ותליא, משא"כ מקודם ירידתם בגוף שהיו שבטים הן י"ב בקר דבריאה המקבלים מבחי' מל' בחי' כה ומשה ענו מכל האדם וכל המשפיל א"ע הקב"ה מגביהו וזהו שנתנבא בזה יסוד אבא, ועי"ז וידבר אל ראשי המטות ג"כ לאמר זה הדבר כו' והיינו ע"י קדש א"ע במותר לך שהוא ג"כ ענין כל המשפיל א"ע הקב"ה מגביהו כנ"ל.
וזהו שבפ' ויחי נאמר כל אלה שבטי ישראל כו' וזאת אשר דיבר להם אביהם, בחי' וזאת היא למטה ממדריגת זה כי זאת הוא ל' נקבה והיינו כשהיו בבחי' שבטים הם מקבלים רק מבחי' מל' כו' יחו"ת שית תיבין דבשכמל"ו ו' זעירא, אבל ע"י יצ"מ שנעשו בחי' מטות אזי נאמר וידבר משה אל ראשי המטות כו' זה הדבר כו'.
(הג"ה אחר זמן. ואפ"ל ענין שייכות לאמר זה הדבר לפ' נדרים כי זה שע"י דיבורו ממשיך בהדבר נדור האור מקיף שזהו"ע הנדר כמ"ש בלק"ת
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Or HaTorah
- Volume
- במדבר כרך ד
- Id
- rh-zx58znpc
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.