א'רסה2

לאדם, כנתבאר לעיל בענין יהי רקיע ויהי מבדיל בין עתיקא לזעירא, וכמים הפנים לפנים זהו מבחי' מים אשר מעל לרקיע והוא ענין התחברות עתיקא בז"א כמ"ש בזח"ג ויקרא דט"ו בענין ישר יחזו פנימו והיינו ע"י הקרבן, לכן עי"ז נמשך ג"כ לב האדם העליון שעה"כ לאדם המקריב הקרבן כו'. ועוי"ל כי הקרבן ה"ס הייחוד שענינו שהחסדים מבסמים את הגבורות שעי"ז נמשך הגלוי גם למטה כמו למעלה, ומזה נמשך להיות דירה בתחתונים וכמ"ש ג"כ הבחיי ר"פ ויקרא כי קרבן לשון קירוב ומבואר בזהר ר"פ ויגש ע"פ כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו שעי"ז מתעברין מארי דדינין והיינו מטעם הנ"ל שהחסדים מבסמים את הגבורות וכשהגבורות נמתקים אז אין אחיזה למארי דדינין כו' ולכן עי"ז ג"כ מתכפרים העוונות כי המשכה זו שהחסדי' יבסמו את הגבורות נמשך מבחי' ונוצר חסד אותיות רצון שהוא ממלא כל הפגמים ודוגמא לדבר יובן ע"פ המבואר בזהר ס"פ אמור דף ק"ה סע"א וע"ב. ובזה יובן קצת מה שהחכמה והנבואה לא מצאו תיקון להחוטא כנ"ל סעיף ואו כ"א התורה והיינו כי כל הנביאים נתנבאו בכה שהיא אספקלריא שאינה מאירה שהיא מל' ובבחינה זו לבד אין עדיין ביסום הגבורות לכן אין תיקון עדיין להחוטא, וכן החכמה היא חכמת שלמה הנק' חכמה תתאה בחי' מל' ובבחי' זו ג"כ גדל עון החוטא, שמורד במל' וגם כי בבחינה זו פוגם החטא ביותר ע"ד לפתח שהיא המל' חטאת רובץ, אבל התורה שניתנה ע"י משה שנתנבא בזה שהוא אספקלריא המאירה שהוא ת"ת ונק' בריח התיכון כו' ובו ועל ידו נמשך הייחוד שהוא ביסום הגבורות וזהו שמבריח מן הקצה אל הקצה לכן עי"ז יש תיקון להחוטא להביא קרבן שעי"ז נמשך ביסום הגבורות כי הנה המלכים נועדו כו' ובפרט לפמ"ש בפרדס ערך אספקלריא, דגם אספקלריא המאירה הוא במל' רק שזהו כאשר התפארת מאיר בה אז נקרא המ' ג"כ אספקלריא המאירה, וכשהת"ת מסתלק ממנה נק' המ' אסשא"מ א"כ הנביאי' שנתנבאו באסשא"מ זהו המ' מצד עצמה אבל משה שנתנבא באסה"מ זהו יחוד הת"ת עם המ' שה"ס ביסום הגבורות כנ"ל, פני משה כפני חמה, לכן בזה נאמר יביא קרבן שעי"ז יהי' ביסום הגבורות בחסדים ויתכפר לו כו'*.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org