ביום השמיני עצרת כו'
א'קצט
עלייתם לשרשם בבחי' שבת עילאה זהו למעלה מהחכמה והתורה וכמ"ש בד"ה יונתי שזהו"ע קדש ישראל לה' ראשית תבואתה שהן בחי' ראשית להתורה שנק' תבואתה כו'. ועפ"ז יש ליישב דהתרגום אונקלוס אשר תקראו תרעון יתהון לי מקרה ע"ד כי יקרא קן צפור וארז"ל פרט למזומן וכן אשר קרך בדרך אלא כי שרש ההמשכה מבחי' מועדי הוא מפני שכך עלה ברצונו הפשוט להאיר אור גדול ביו"ט אלו והוא באמת ע"ד כי יקרא פרט למזומן היינו למעלה מאתעדל"ת, ועכ"ז אמרו ישראל דקדשינהו כי אחר שמעוררים אתעדל"ת עד המקום שהיא מגעת, אז ממילא נמשך עוד אתעדל"ע מבחי' שאין אתעדל"ת מגעת שם.
והנה בכ"ז יובן מ"ש סד"ה ואלה המשפטים בענין ימים יוצרו שהיומין הם הלבושים הנעשים להנשמה מהתורה ומצות ואם חסר יום א' בלא מצוה חסרא לבושא, דלכאורה אינו מובן הלא יוכל לעשות למחר שני מצות, ומה ענינן ליומין דוקא, ומבואר שם כי התומ"צ כמו שהם למעלה הם אור בהיר וצריך להתגשם ולבא מלמעלה מהזמן בתוך הזמן, ע"ש. והענין י"ל שהוא ע"ד הנזכר כאן בענין מקדש ישראל והזמנים שהענין הוא שצריכים להמשיך גלוי אור א"ס ב"ה להיות דירה בתחתונים אשר שם הוא בחי' זמן ומקום וכנ"ל דשרש הזמן מבחי' מל' מלך מלך וימלוך וכן נק' מקום, וזהו ענין עושין רצונו של מקום שממשיכים גלוי אור א"ס ב"ה הסוכ"ע בבחי' ממכ"ע הנק' מקום, ועד"ז הוא פי' מקדש הזמנים שממשיכים גלוי אור א"ס ב"ה שלמעלה מהזמן שיאיר בבחי' הזמן וכענין בשכמל"ו, וע' בתניא ח"ב פ"ז שזהו"ע שילוב הוי' באד', והמשכה זו הוא ג"כ ע"י המצות, וע"ז נאמר לכל זמן ועת לכל חפץ כו' וע"כ צ"ל קיום המצוה בכל יום וזהו ימים יוצרו להמשיך בכל יום גלוי אור א"ס ב"ה מלמעלה מהזמן בתוך הזמן והמקור לזה הוא בג' יו"ט כו' ומהם מאיר בכל יום ע"י ג' התפלות שבכל יום כמ"ש בענין להקריב לי במועדו.
ועוי"ל בזה בע"א קצת והוא בהקדים להבין מ"ש בלק"ת פ' בראשית בענין הטעם שהנשים פטורות ממ"ע שהזמן גרמא שהוא מפני שהזמן מתחיל מהחזה ולמטה ששם מקום הנוק' וע"כ היא פטורה מכל המצות התלויות במקום ההוא כי הדכר מוציא אותה, דלכאורה אינו מובן דא"כ כש"כ שראוי שתהי' פטורה מהמ"ע שלא המז"ג שהם מלמעלה מהחזה אשר שם אין שרש לנוק' עדיין כלל, ועוד דאם הדכר מוציא אותה מהמצות התלויות מהחזה ולמטה אשר שם כבר יש מציאות הנוק' כש"כ שיוציא אותה מהמצות שלא הזמ"ג התלויות במקום שלמעלה מהתהוות הנוק'. אך הענין י"ל כי הנה עיקר הזמן הוא בנוק' כמ"ש בתניא ח"ב פ"ז שבחי' הזמן אין לו שייכות במדות הקדושות העליונות כ"א במדת מלכותו ית' לבדה, ומ"ש בלק"ת שהזמן יש לו שרש מהחזה דז"א ולמטה זהו לפי ששם הוא התהוות הנוק' וכיון שכן כל מ"ע שהזמן גרמא היינו ע"ד מקדש ישראל והזמנים להמשיך מלמעלה מהזמן בזמן שהיא הנוק', וזהו ענין האיש מקדש ע"י שלוחו שהם ישראל כנ"ל וכיון שכן הנשים פטורות ממ"ע אלו כי הן נמשכי' מבחי' נוק' שהוא הזמן אשר הם המתקדשות ע"י מ"ע
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Or HaTorah
- Volume
- במדבר כרך ד
- Id
- rh-a8k3zkjf
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.