א'עז

הלחם מוסיף דעת משא"כ בעתיק לא שייך זה ולכן באו"א נאמר אכלו ריעים משא"כ בעת"י לאו אורחי' למיכל, אך פנימי' או"א הוא חשוב כמו פנימי' עת"י וזה"ע העוה"ב בינה שאין בו אכילה ושתייה דהיינו פנימיות בינה וזהו"ע יוהכ"פ וע' עוד בלק"ת בד"ה ששת ימים תאכל מצות דרוש השני פ"ב מענין אכלו ריעים ואיך העוה"ב אין בו אכילה כו' לפי שאכילה ושתייה בבחי' א"פ ולע"ל יהי' גילוי אור מקיף כו' וא"כ ההבנה בזה שבחי' מקיף הוא סוכ"ע ושם אין שייך אכילה ושתייה וזהו באתריה לאו אורחא למיכל כשז"א בהיכל הבינה שהוא סוכ"ע כי בינה מקור המקיפי' והאכילה שייך בבחי' ממכ"ע (הג"ה וי"ל ע"ד שפי' רבינו ז"ל בענין לחמי לאשי, כי הנה איש היינו אש יו"ד ואשה אש ה' כמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה והי' לכם לציצית השני וא"כ הלחמי הוא כדי שיומשך בחי' אשי שיומשך כביכול להיות בבחי' איש להאיר לכנס"י הנק' אשה, משא"כ בבחי' אור א"ס שלמעלה מבחי' איש ע"ד כי אל אנכי ולא איש וכן כתיב כי לא אדם הוא שם לאו אורחי' למיכל, וזהו באתי לגני אחותי כלה היינו שיהי' בבחי' איש אז דוקא אכלתי יערי עם דבשי כו' עכ"ה), אך באתי לגני היינו כאשר החתן המשכה מבחי' סוכ"ע בא אצל הכלה בחי' מ' ממכ"ע והיא בעאת למיכל שע"י הבירורים מק"נ נוסף בה האור, כמ"ש בלק"ת בד"ה ראשי המטות בפי' לחמי, שזהו ענין יחיה האדם ממכ"ע ע"ש פ"ג, ולכן גם הארת סוכ"ע בחי' קדוש בוא"ו הנקרא חתן חות דרגא שנמשך מבחי' קדש בלא וא"ו להאיר בממכ"ע נאמר בו ג"כ אכלתי לקבל אור וחיות על ידי הבירורים כיון הוא חות דרגא שנמשך בהמדות כו', ובמא"א אות א' סעיף קע"ח אכילה ושתייה הכל מחיבור זו"נ והיינו אפילו אכילת מ"ן לחם מן השמים כו' ובי"נ שם מאכל גימט' הוי' אד' שהם זו"נ, וע' בת"א פ' משפטים בהביאור ע"פ ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו, וע' בסידור סד"ה ששת ימים תאכל מצות בענין מה שבשש"פ לא נאמר מלאכת אוכל נפש כו', ועיין פרדס ערך אוכל מענין צדיק אוכל לשובע נפשו ובערך מאכל. ועפי"ז יש לפרש המד"ר ס"פ פנחס אין לפני אכילה ושתייה כו' אם תאמר יש לפני אכילה ושתיה למד ממשה ראה מה כתיב בו ויהי שם עם ה' ארבעים יום לחם לא אכל כו' אלו הי' לפני אכילה ושתייה הי' אוכל ושותה כו' דלכאורה תמוה איך יעלה עה"ד שהוא ית' יהי' שייך לפניו אכילה ושתייה וא"כ איך הי' ניזון קודם שברא העולם, וא"כ מהו אם תאמר יש*

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org