לקוטי שיחות
הוספות - שיחות ומכתבים ד
206חמשה עשר באב
ברוקלין, נ. י.
. . . בעמדנו ביום אשר „מכאן ואילך דמוסיף יוסיף — מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו".
ולימוד התורה (ובפרט — העסק בתורה) וההוספה בו — ה"ה מביא לידי מעשה, קיום המצוות והוספה בזה, כולל גם הוספה באיכות — הידור בקיום המצוות,
והרי זהו גם ענין שהזמ"ג, שנכנסנו לשבע דנחמתא על פורענותא ד"מפני חטאינו גלינו מארצנו כו'" והוספה בביטול הסיבה (חטאינו) מוסיפה בביטול המסובב (גלינו),
וכמודגש גם בזה אשר חז"ל מקשרים יום זה וענינו (הוספה בלימוד התורה בלילות) עם ענין תשעה באב — בנתנם סימן לדבר (אשר סימן בתורה — גם כן תורה והוראה היא): מקומי עד שכבי קומי — פירוש מזמן אמירת קומי רוני בלילה (במגילת איכה) בט' באב ועד זמן אמירת שכבי עד הבוקר (במגילת רות) בשבועות, צריך להיות קומי רוני בלילה — להוסיף בלימוד התורה בלילות,
ולא רק בסימן (לכל הדורות) מודגש הקישור שבין תשעה באב וחמשה עשר באב, אלא גם בקביעות ט"ו באב ליו"ט בפעם הראשונה שהי' זה בשנת הארבעים לדור המדבר, שכשראו את הלבנה במילואה בט"ו באב — ידעו שבטלה הגזרה דמתי מדבר שנגזרה בבכי' הראשונה של תשעה באב, וקבעוהו יום־טוב, כמסופר במדרש,
207ומרומז הנ"ל (דמכאן ואילך — מוסיף) גם בזה, שהרי ישראל מונין ללבנה, שאחד הטעמים בזה הוא שדברי ימי ישראל הם עליות וירידות בדוגמת הלבנה ועתידים להתחדש כמותה, וכד קיימא סיהרא באשלמותא בט"ו בחדש, שאז אור הלבנה במילואו ובשלימותו, ובפרט בט"ו באב — שבא אחרי ירידת פלאים דתשעה באב —
שלכן לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים —
ה"ז מרמז ומדגיש מילוי ושלימות חיי כאו"א מישראל בתורה אור ונר מצוה הבא ע"*) י התורה,
ולפום צערא (דט' באב) אגרא — הוספת ועליית פלאים.
ויה"ר אשר ביום זה דחמשה עשר באב ו"מכאן ואילך" — ובפרט בשנה זו, שנת השבע, שבת לה', והכנה לשבת וענין הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' למען ישמעו גו' את כל דברי התורה הזאת — יתעורר כל או"א מאתנו בתוככי כל ישראל להוסיף בתורה ובמצוות, הן בנוגע לעצמו והן בהשפעה על זולתו.
וע"י הוספת אור בחשך הלילה והגלות (הנקרא לילה) — אשר אפילו מעט אור דוחה הרבה חושך — עאכו"כ הוספה באור, אור במילואו —
נזכה בקרוב ממש לקיום היעוד: קץ שם לחשך ולילה כיום יאיר,
בגאולתנו האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו מאפילה לאור גדול.