Letter 3331

ב"ה, ו' אדר, תשט"ו

ברוקלין.

שלום וברכה!

...במ"ש אודות התועדות די"ט כסלו ויום ההילולא יו"ד שבט, הנה כנראה מתיאור התועדות השני', שעדיין לא משתדלים כדבעי בהמשכת האנשים הנמצאים, לע"ע, בחוצה להדרכת והנהגת תורת החסידות ולימודה. ואף שלימוד זכות יש בזה שדרך הקדושה הוא מעט מעט אגרשנו מפניך, הרי גם עפ"ז כבר הי' צריך להיות הדבר בהתפתחות גדולה יותר, ויה"ר שמכאן ולהבא יתוסף בזה ככל הדרוש.

במ"ש אודות בית הכנסת שאם בש"ק יהי' הוא בביהכ"נ אחד יבטל השיעור בביהכ"נ השני, ואם להיפך - אינו יודע אם יתקיים המנין, בודאי יש למצוא אופן להבטיח (באווארענען) את שני הענינים, כיון שיום השבת הרי הוא יותר מכ"ה שעות ויש די זמן לשני הענינים גם יחד. ויה"ר, שכמו שצריך להיות בעניני קדושה - הרי אדרבה ענין אחד יוסיף בענין השני.

מ"ש אודות המנהגים במשך הי"א חדש ובמשך השנה. הרי נדפסו רובם ככולם בהקונטרסים דב' ניסן ויו"ד שבט דשנים האחרונות.

וע"ד הקס"ד להתנהג בפרישות, אם תסכים על זה כו'. הנה אין דעתי נוחה מזה, כי מלבד, שברובא דרובא, המחילה היא לא בלב שלם, צריך עיון גדול אם הפרישות באופן כזה מוסיפה טהרה ומטהרת את המחשבה, או להיפך ח"ו. והרי כבר ידוע דמי שיש לו פת בסלו אינו רעב וכו'. וכיון שאחרי מחשבת הלב הדברים הולכים, הרי לדעתי אין הנ"ל דרך להמטרה אלי' שואף. ויעיין ג"כ תורה אור מגילת אסתר דף צ"ב סוף עמוד ד' (לא כן כי דבר גדול הוא וגם למעלה הוא דבר גדול וכו').

בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל,

מ. שניאורסאהן

Kehot Publication Society · commercial