Letter 3349

ב"ה, ט"ז אדר, תשט"ו

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר יצחק

נטע שי'

שלום וברכה!

לאחרי שתיקתו הכי ארוכה, נעם לי לקבל מכתבו מטו"ב שבט עם המוסגר בו, ונעם לי בכפלים לקרות במכתבו הצלחת התועדות ביום הבהיר י"ט כסלו יום גאולתנו ופדות נפשנו. ולפלא שאין מזכיר ע"ד יום ההילולא יו"ד שבט אשר בטח ביאר למיודעיו ומכיריו אודות בעל ההילולא הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, פעולותיו ומסירת נפשו וכו', ואם מאיזה סיבה לא הי' באפשרי לסדר זה ביום ההילולא, בטח יחפש הזדמנות מתאימה כדי למלאות החסרון והשי"ת יצליחו.

... מובן מעצמו שצריך הי' במאד מאד לסדר לימוד התניא לכה"פ פעם אחת בשבוע בתור התחלה, וכיון שהזמן היותר מתאים לזה הוא ביום הש"ק, תקותי שהזמן מתאים גם בשבילו להכין עצמו להסברת הענינים והרי כבר ידוע המבואר במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"ד תניא (נדפס בספר קיצורים והערות לתניא), אשר התניא נקרא תורה שבכתב של חסידות, וכמו שהוא בנוגע לתושב"כ דכללות התורה הנה גם בלימוד ספר התניא, הגדול שבגדולים אינו יכול לירד עד סוף תכלית עומק הדברים, והפשוט שבפשוטים גם לו אפשר להבין ענינים המבוארים שם (עיין במכתב הנ"ל באריכות), וגודל הזכות בהפצת לימוד זה ברבים אין די באר.

ת"ח במיוחד על שני סיפורים שמעתיק מצוואת אביו ז"ל ובפרט בעד הסיפור משנת תרע"ט, שהוא ע"ד אאמו"ר זלה"ה. ות"ח מראש אם יהנה אותי בהעתק שאר הסיפורים והענינים אשר בהנ"ל.

בברכה לחג פסח כשר ושמח. ומטובו למסור פ"ש וברכתי זו לכל הבאים על החתום במכתב הכללי שצירף במכתבו.

מוה"ר יצחק נטע: ניב. אגרת נוספת אליו - לעיל ג'לז.

הסיפור משנת תרע"ט שהוא ע"ד אאמו"ר זלה"ה: שאדנ"ע אמר לו שהבעש"ט נסתלק ביום א' דחה"ש ודהע"ה ביום השני, היינו ביום הש"ק ז' סיון (וראה בזה לקו"ש ח"ד ע' 1031 הערה 29. ח"ח ע' 21 ואילך).