העיקרי של הנקרא בשם זהח, ובעניננו: אע"פ שמשיח "מחולל מפשעינו"ט, עד שמשיח עצמו "הואי מנוגע"יא, מ"מ לכאורה אין זה ענינו העיקרי של משיח, כי זהו ענין שלילי (בירור הרע והעונות של בני ישראל), ואילו ענינו העיקרי של משיח הוא גאולתם של ישראל — בנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל כו'יב, ולמה נקראיג על שם פעולתו השלילית ("מצורע"), ולא על שם הגאולה עצמה?
ועכצ"ל שיש בתוכן ענין ה"נגע" גם רמז על עיקר ענינו של משיח, הגאולה שתבוא על ידו.
ויש לומר, שענין זה נרמז גם בדיוק לשון המדרשיד עה"פטו "והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים גו'" — "והצרוע זה בית המקדש, אשר בו הנגע זו עבודת כוכבים. . בגדיו יהיו פרומים אלו בגדי כהונה וכו'". ולכאורה ל' המדרש "והצרוע זה בית המקדש" צע"ק, דהול"ל "זה בית המקדש שנחרב" (וכיו"ב)טז, ומהו "והצרוע זה בית המקדש", דמשמעו שזהו תוכן ענין המקדש עצמו.
ויש לומר, שבזה מרמז המדרש, דיש תוכן חיובי בענין הנגע, שמצד זה נקרא המקדש בשם "והצרוע" (עוד לפני שניתן בו "הנגע זו עבודת כוכבים", שאז נעשה "צרוע" לגריעותא), כמו שמשיח נקרא בשם "חיוורא (מצורע) דבי רבי".
ג. ויש לבאר זה ע"פ מ"ש אדמו"ר הזקן שםיז עוד ענין בנוגע לנגעים, וז"ל: "נגעים דברים גבוהים הן, שאינו נק' טמא עד שיקראנו הכהן טמאיח, וכשעדיין לא קרא לו שם טמא אין הנגעים בכלל טומאה אלא אדרבה הם אורות עליונים, רק שהם דינא קשיא דקדושהיט. . והובא אל אהרן הכהןד, שנתעלים ע"י הכהן שהוא חסד עילאה. . ויוכל להמתיק