[ויסעו מעציון גבר]
א'שצד
[ויסעו מעציון גבר]
בגמרא פ"ט דברכות ד"ס ע"ב כי שמע קול תרנגולא
בגמרא פ"ט דברכות ד"ס ע"ב כי שמע קול תרנגולא לימא ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה. ופרש"י לשכוי תרנגול דאיכא דוכתא דקרו לתרנגול שכוי כדאמרי' פ"ג דר"ה דכ"ו ע"א, ושם בגמ' מאי קרא מי שת בטוחות חכ' או מי נתן לשכוי בינה באיוב סי' ל"ח ל"ו מי שת בטוחות חכ' אלו כליות או מי נתן לשכוי בינה זה תרנגול, ופירש"י שכוי לשון ראי' כמו וישקף אבימלך בראשית י"ט ומתרגמינן ואסתכי, ובאיוב שם פרש"י לשכוי זה תרנגול לשון חכמים וי"א זה הלב שהוא שוכה וצופה ומחשב את הנולדות עכ"ל וכמארז"ל ע"פ ולבי ראה הלב רואה והוא מענין משכיות לבב בתילים סי' ע"ג ז' דהפי' ג"כ מה שהלב מייחל וצופה, והרמב"ן שם באיוב כ' ושכוי הוא הלב כי הוא המבין מלשון עברו משכיות לבב ונק' שכוי כי הוא הצופה והמשקיף על הדברים והיודעם כתרגום השקיפה אסתכי כו' ולשון חז"ל קורין לתרנגול שכוי כו' כי הוא בעל לב כמו שאמרו עז בעופות תרנגול בפ"ג דביצה דכ"ה ע"ב ועיקר הכ' על הלב ידבר וראיתי בתרגום הירושלמי מאן שוי בכוליתא חכמתא או מאן יהיב לתרנגולתא ברא בינתא למקלסי' למארי'. והנה הכתוב מייחס החכמה אל הכליות להיותם מחשבות בלילה לדעת את בוראן כדרך אף לילות יסרוני ע"כ חבר להם התרנגול המתבונן בשעות הלילה לקלס לבורא כדרך הללו את ה' מן הארץ רמש וצפור כנף או כסוד פ' שירה והוא ידוע, והנה הכליות ייסרו את האדם לדעת בוראו בלילה והתרנגול ילמד דעת כי ממנו ילמוד האדם לקום בחצות לילה ע"כ לשון הרמב"ן, ועמ"ש ע"פ ויחלק עליהם לילה ובזח"א צ"ב א' ע"פ חצות לילה אקום להודות לך, ותר"י פ"ט דברכות כ' לשון שכוי נאמר בפסוק על הלב דכתיב או מי נתן לשכוי בינה מפני שהבינה תלוי' בלב וע"י הבינה אדם מכיר בין יום ובין לילה ומפני שהתרנגול מכיר ג"כ התקינו לומר ברכה זו שכן בערביא קורין לתרנגול שכוי עכ"ל, וכ"כ הרא"ש וע' בויקרא רבה קדושים פכ"ה ע"פ וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מבואר דתרנגול הוא שכוי ושיש לו ג"כ בינה איך להתנהג עם אפרוחיו כו' ע"ש המשל והנמשל, והרד"א בפי' ברכת הנותן לשכוי בינה כ' ושכוי הוא התרנגול ונק' כן בעבור שהוא צופה ומביט למרחוק כמתרגמינן ויבט ואסתכי וכן מצפה שכותא, וי"מ שנק' כן מפני מראית כנפיו מלשון במשכיות כסף ואנו מברכין על בינת התרנגול מפני שהוא מצרכי בנ"א שהן עומדין ממטתן לקולו וז"ש להבחין כלומר שיבחינו הבריות וידעו כי אז מתחיל היום וזהו דבר פלא שאין בעולם מי שיודע להבחין בין יום ללילה ואפי' האדם שהוא בעל דעה והשכל אלא התרנגול וגם בחצות הלילה הוא מרגיש וקורא עכ"ל ומ"ש שהוא מלשון במשכיות כסף כ"כ הרמב"ן בשם הראב"ע, נמצא שהלב נק' שכוי לפירש"י והרמב"ן באיוב ותר"י כי הוא הצופה ומבין וגם התרנגול נק' שכוי שיש בו ג"כ בינה להבחין בין יום ובין לילה וגם איך להתנהג עם אפרוחיו כנ"ל.
ב) והנה התרנגול נק' גבר וכמ"ש בגמ' ספ"ק דיומא ד"כ ע"ב מאי קריאת הגבר ר' שילא אמר קרא תרנגולא ומבואר בזהר דבחי' גבר זהו
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Or HaTorah
- Volume
- במדבר כרך ד
- Id
- rh-448sgr7z
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.