א'רמ

א'רמ

[סיום אגרת דלעיל ח"ב שכ]

[ב"ה¹ יום א' ט"ז שבט תער"ב לפ"ק

מענטאן

בני יקירי שי' כלתי הצנועה והכבודה תי'

נכדותיי היקרות והנחמדות יחיו]

... אמנם הלא כמה פעמים חשבנו בדבר להשיג רשיון על תומכי תמימים², ואפשר שלא הי' הדבר כבד כל כך, הלא גור השיג רשיון על הישיבה שלהם (ואיני יודע אם הרשיון הוא מפטרבורג או מווארשא, ואם בלי חובת לימודים הכללים), והראדזינער אמר לי מכבר שהשיג גם כן רשיון על ישיבה בלי שום התערבות דבר אחר. ובכל פעם שחשבנו בזה לא יכולנו להחליט הדבר לפועל מפני החששות שבזה, והוא שאי אפשר שלא תהי' הדבר תחת השגחת הדירעקט'³ גם אם יהי' רק למודי קדש. וכמו בחק הראשון אודות ישיבות, שלא נזכר כלל חובת לימוד אחר לבד גמרא וכה"ג, מכל מקום הרי הוא נתינה תחת השגחת הדירעק' שצריך לבקרם פעמיים בשנה, ויש בזה סדר גדול באופני הלימודים והתלמידים, ושצריכים ליתן ידיעות תמידות אל הדירעקצי' מכל זה, אשר בעת ההיא הי' זה בתוקף מאד, ואי אפשר שעתה יתנו דבר בלי הגבלות (אין רצוני לומר הגבלות בתערובות למודים אחרים, לא, אדרבא אני חושב שעתה לא יעמדו בדוקא על זה, רק רצוני לומר הגבלות בעצם המוסד, מה ללמוד ואיך ללמוד ואיזה תלמידים יהיו, והערכת הספרים והרצאות תמידות אל הרשות, גם הגבלות כפי חוקי העגאיעני'⁴ שנתוסף עתה), ומקבלים בזה עול גדול, ונותנים מקום לבעלי לשון כו'.

גם מי יודע אם במשך הזמן לא יהיו הוספות, וכמו בישיבות, שבחוק הראשון משנת 44 או 48 אינו נמצא שום דבר רק למוד הגמרא כו', ואחר כך הלא נתוסף מה שנתוסף כו', ואחרי אשר הדבר כבר נגלה ופתוח, אם תוכל לעמוד מההוספות שיתוספו ח"ו. ולנגד עינינו ישיבת וואלאזין, שהיתה מאושרת והיו בה חוקים מגבילים גם בתערובות כו', וכאשר לא מלאו את המוטל עליהם⁵ הלא נודע מה שהי' בה⁶ – ל"ע –. גם צריכים לידע אם הפרסום והרעש הוא מעלה, וכנודע המעשה⁷ (כמדומה שנמצאה בס' חוט המשולש) שבימי הרמ"א ז"ל הי' לו חבר כמוהו שלא הי' מתנהג ברבנות, והי' אלי' ז"ל בא אליו לעתים קרובים, והרמ"א התקנא בו (ע"ד ותקנא רחל במעשי' הטובים⁸), ונצטער מאד על זה שאליו אינו נגלה אלי' ז"ל, ובקש הפעם את חבירו לשואלו על זה, והשיב לו אלי' ז"ל אנחנו איננו אוהבים מקום רעש כי אם ואו עס איז שטילער.

ובדבר טענות הרבים הנ"ל⁹, באמת זהו רק טענה, ומי שאינו רוצה ליתן מוצא לעולם טענות, מי שרוצה ליתן אינו מחפש טענות. אתה מצייר במכתבך מהועדים המקויימים שיהיו בכל מקום, ואתה מסיים דבריך אשר באופן כזה הי' אפשר לבנות הבנין בעזה"י באופן קל, וגם לקבץ פאנד מיוחד על זה בעזה"י. זה רק חלום טוב. ומקודם אוכל להגיד לך אשר לא יהיו ועדים. ואם יהיו, לא יעשו מאומה, לא על ידי ריבוי ועדים יבנה הדבר, כי אם כאשר איזה יחידים יתעוררו בזה ויחליטו לעשות הדבר ועליהם יהי' מעורר תמידי שיתן [את] עצמו על זה, אז בעזרתו ית' בוא הדבר לידי פועל.

מה שחוששים מהרשיון, איך בנו בנין גדול בטעלז על הישיבה, ואיך בנו במיר בנין גדול, ולא חששו מאומה. ובאמת כאשר תומכי תמימים כבר נודע גם אצל השרים המקומיים, ות"ל שמביטים על זה בעין טובה, ואשר באמת המה במנוחה מהמוסד הזה ובטוחים שאין בו שום דבר רע ח"ו, ואפשר שבהעלם חושבים שזה טוב גם למנוחת עניני המדינה, אין בזה שום חשש ח"ו, גם אם ידעו על מה הבנין נוסד בעזרתו ית'.

ובדבר סאלצאווסקי, הוא לא יסכים להכניס הסך שנותן ליתן על הבנין הגדול, דכפי הנראה רצונו להיות לו לעצמו דבר, וגם אני אינני יכול להציע לו זאת, ובפרט לאחר שהצעתי לו הצעה הראשונה¹⁰. ובראשית קבלת מכתבו עלה בדעתי בדבר הזאת, והשערתי אשר זה לא יפיק רצון מאתו, והי' קרוב אצלי שיענה בשלילה, משא"כ הדבר שהצעתי לו קבל בסבר פנים יפות, ואיך נציע לו דבר אחר. ובעצם הדבר כבר כתבתי לך במכתב הקודם, שחס אני מאד על העדר הדבר ח"ו, כאשר הדבר נחוץ מאד, ועזרנו השי"ת מנדב שבאפשר להעשות, איך נפסיד זאת ח"ו בשביל דבר לא גדול.

המכתב הנ"ל שלחתי לליובאוויטש, ואיני יודע מתי יגיע לידך, והטע"ג שלי, אחרי שאצלך התחיל להתרקם רעיון הרשיון והבנין הגדול ברשיון ובועדים שונים, מסתמא לא כתבת דבר אודות זה לקאנטאר¹¹. לסאלצאווסקי כתבתי מקרלסבאד תשובה על מכתבו, שכשאקבל ידיעה מליובאוויטש מה שדרוש על ההכנה אכתוב לו. ואין זה מעלה מה שנמשך כל כך הכתיבה אליו, ובפרט שהוא מבקש במכתבו להקדים מה שבאפשר.

המכתב הזאקאז'¹² שהודעת בטע"ג לקר"ב¹³ ששלחת לפה, אָין. כבר קבלתי כמה מכ' זאקאז' שהיו פאסט רעסטאנט בעדים דוקא¹⁴, ועתה האב איך שיים ויזירט הפאס שלי, ונותנים לי גם בלי עדים, ומכתבך הנ"ל אין.

הבילעט ששלחת נתקבל עוד בקר ב'.

השילוח לחב"ד סווירענאוו'¹⁵ נתקבל, וכבר הי' תנאים, ובקרב תהי' אי"ה החתונה למז"ט.

ועתה אבוא אל מכתבך¹⁶ מיום ב' ג'. בראשית דבריך נראה שוואראנ' דאש' שייך לעסק באריסאוו, וכשהי' הרש"ג שי' אצל פיעד' נראה שהציעו לו עסק אחר, וגם זה שייך להנציב הנ"ל, ואחר כך אתה כותב אודות אגראקאוו, והוא הלא שייך רק לעסק באריסאוו, מפני שהוא רוצה לקנות אדמה, וזה העיקר אצלו כפי שאמר לי הרש"ג שי', ועל כן אינני יודע בירור הדברים מה הם. ובהעסק שהציע לו שחפץ קאזנא אבציסצען, אם הרש"ג יודע את היער, בטח יודע הוא מקומו, כי יש לקאזנא יערות שכמעט לא נעבדו כלל, אבל הם במקומות כאלו שאין עליהם שום חשבון מפני ההובלה, ומסתמא המדובר כאן אינו ממין הזה. אבל מכל מקום מהות היער צריכים לידע ולא לסמוך על פיעד'. אפשר הוא כמו איבסאן¹⁷ להעמיד כל דבר בהפלגה גדול. ותבאר לי הענין בביאור יותר פרטי. ולעת עתה לא אוכל להגיד לדבר בזה הר"י שי'.

הר"י¹⁸ שי' עודינו בביתו לפי הנראה. ב"ד חי' עטא תי' אומרת בשם זוגתו של ר"י, אשר לא יסע מריגא עד שיהיו הוואלין, היינו הוויבאר¹⁹ על הרבנים שצ"ל כעת בריגא. אני אין לי שום ידיעה מאתו.

קבלנו טע"ג מאתך שאתה נוסע לקעשינוב, יצליח השי"ת דרכך, ואני שולח המכתב לקעשינוב²⁰. ונא לכתוב לנו בכל עת משלומך הטוב, ומתוצאות נסיעתך. גם אם ראית את איבסאן קודם נסיעתך מפטרבורג.

ותקבלו החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשם ואביך וחותנך וא"ז דו"ש מלונ"ח תכה"י

שלום דובער

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org