א'קנז

א'קנז

ב"ה¹ אור יום ה' כ"ד כסלו תרנ"ט לפ"ק

ליובאוויטש

כבוד ש"ב ידי"נ הרה"ח המפורסם נכבד ומרומם י"א כו' מו"ה שניאור זלמן² שי'

משלומינו ת"ל כה לחי.

מכתביו הרבים נכון הגיעני, ומאד אבקש סליחתו על העדר כותבי לכבודו, כי באמת טרדותי רבים ועצומים המה, והרבה גורם חלישות בריאותי. ואחשוב אשר שמע מעט מהרבה מידידינו הרמ"מ מא"ז³ שי'.

מכתבו הראשון קראתי בוואגאן⁴ בנסעי למאסקווא, והתמהמתי שמה, וכה עבר הקיץ ועד עתה בטרדות מעניני הבריאות וטרדות שונות⁵ כו' (ולא אאריך בזה למען אוכל לסיים המכתב, כי הרבה פעמים יקרה שאני מוכרח להניח באמצע המכתב ומונח איזה ימים כך).

בדבר מה שכותב אודות נסיעתו למדינתינו⁶, מה אומר לו, אחר שכן יעצו ידידינו הרמ"מ⁷ שי', אשר בדרך כלל נוגע בזה הנחת הנותנים כו'. אמנם כאשר אראה אני אינני יודע אם אפשר לפעול הרבה, כי העניות ר"ל במדינתינו גדלה מאד ה"י, וביתרון עתה מה שניטל עסק הי"ש מאחב"י נתדלדל ישראל מאד מאד. הרבה בעלי בתים שהי' להם איזה סך מעות, ומכל שכן שהחיו נפשם בריווח לפי ערך, המה עתה מחוסרי לחם בפועל ממש ר"ל. והרבה נמצאים כאלה. וממילא מכבידים על יתר אחיהם, השי"ת ירחם וירא בעני עמו וירום קרנם כו'. וכל אחד מענה בפיו, די לו בשלו, וכן הוא האמת. ולחשוב על הגבירים לבד, ידוע אשר אי אפשר לעמוד⁸ יסוד על זה לבד. ומה גם שנתרבה אצלם ההוצ' מהנ"ל⁹. ובדרך כלל המה מקיימים מארז"ל¹⁰ עשירים מקמצין כו'. ובפרט כאשר יחשוב על ג' חדשים, לא אבין מה יוכל לעשות במשך הזה. אמנם באין ברירה אחרת לא אוכל לאמר לאו, והיפלא מה' דבר, אם ברצות ד' יצליח דרכו, יוכל לפעול הרבה גם בזמן קטן.

מה שכותב ומבקש שאני אראה מאנ"ש הסך שכותב, למען לא אצטרך לנסוע¹¹. אני לא אוכל לעשות מאומה, די והותר אני מעמיס על אנ"ש תמידין כסדרן בענינים גדולים העומדים לעינינו תמיד, ולא אוכל להגיד דבר כזה שישלחו לכבודו על סילוק החובות. א' שאין צריך לאמר דבר שאיננו נשמע כו', ב' שזה יוכל להפסיד ח"ו על עוד הפעם שאין הדברים נשמעים ח"ו כו'. ובדבר המאה רו"כ לעה"נ, אכתוב אי"ה לידידינו הרי"י מקרעמנ'¹².

ולזאת בדבר נסיעתו, כאשר היא הכרחית מצד הצורך, לא אוכל לאמר שלא יסע. ובדרך כלל יש לחשוב זה בדרך כלי לברכת ד', והשי"ת יהי' בעזרו ויתן ברכתו בכל אשר יעשה. והשי"ת יחזק בריאותו ויזכיהו לעלות לאה"ק בקרב בלב שמח.

בטח יודיעיני החלט דעתו בדבר נסיעתו, ויודיעני נא מבריאותו ושלומו הטוב.

ויקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשו וש"ב ידידו עוז [דו"ש] מלונ"ח תכה"י

שלום דובער

אמי מורתי הר' תי' וכב"ב שי' ב"ה בחיים ושלום ופורסים בשלומו הטוב.

יגלה אור

כמבואר בהרשימות דשנת תרנ"ח, הנה מחצי חדש מרחשוון עד חצי כסלו, הי' כ"ק אאמו"ר הרה"ק טרוד בנסיעה¹³ לטובת הכלל שהי' בסוד גמור, ושהה כג' שבועות בעיר קיוב¹⁴ וגם הי' בעיר ברדיטשוב.

במסעו זה ביקר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק היכלי קדש, הי' על ציון מורנו הבעש"ט, הרב המגיד ממעזריטש, וציוני התלמידים אשר אתו עמו, ברדיטשוב, האדיטש, ניעזין.

ואם כל החורף, כן הקיץ, הי' בביתו¹⁵, אך מביתו כתב כמה מכתבים¹⁶ לרבני המתנגדים והאדמו"רים הפולנים, אודות מצב אחב"י, כי הי' אז זמן רדיפות מצד הממשלה.

שנת תרנ"ח היתה השנה הראשונה אשר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בא בכתובים עם עסקני הכלל¹⁷, בפנים המדינה, וכעבור איזה חדשים – בחדש שבט בערך – בא בכתובים עם עסקני הכלל בחוץ לארץ, באשכנז וצרפת.

בשנה ההיא התחיל להתענין על דבר הציונים¹⁸, להתחקות על כל מעשיהם והנהגותיהם.

רק נסיעה אחת עשה הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק – בקיץ תרנ"ח – למאסקווא, והתעכב שם רק כשלשה שבועות. אבל נסיעה זו גרמה לו עבודה רבה, כי נסיעתו למאסקווא, אם כי רבים חשבו שהיא רק בהנוגע להטבת בריאותו, אבל בעיקרה היתה בשביל עניני הכלל, ושם הזדמן עם עסקנים שונים מפנים המדינה ומחו"ל.

וכל ההקדמה הלזו – האמורה בקצרה – לבאר פירוש דברי קדשו וכה עבר הקיץ ועד עתה בטרדות מעניני הבריאות וטרדות שונות.

הרש"ז, הי' בחורף תרנ"ט בפאריז, והוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, בתחלת מ"ח תרנ"ט, נסע לפטרבורג והתעכב שם עד ימי' אחדים לפני חנוכה¹⁹. מטרת נסיעתו, היו עניני הכלל, אשר הרמ"מ ז"ל מאנעסזאהן הי' גם כן אחד העוזרים על יד כ"ק אאמו"ר הרה"ק.

הרמ"מ ז"ל הי' נוסע לרגלי מסחרו לפאריז, ושם הזדמן עם הרש"ז. וזה יבאר האמור בהמכתב שכן יעצו ידידינו הרמ"מ.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org