נכתב בידי מכונה ועדיין לא נבדק בידי אדם - הקטעים שלא נבדקו מסומנים.
1361 ובדוגמת הנ"ל הוא גם בשו"ע אדה"ז (בדפוס האחרון)) „גושי" ל' רבים „מגיע" ל' יחיד! ואולי צ"ל „מגיע'" בתוספת קו (הקיצור) בסוף התיבה. ועצ"ע. ויש לברר ולהשוות הנ"ל — בדפוסים השונים של הרמב"ם ושו"ע אדה"ז.
(ממכתב תשרי תשכ"ד)
* וכן הוא בעוד כמה דפוסים ומהם: ביוזעפאף תרט"ו. טשערנאָוויץ 1849. שטעטין תרכ"ב. . . . במש"כ לענין אמירת ולקחת סולת ביוהכ"פ שחל להיות בשבת: א) אין מספיק מה שמזכירים בעבודה, כיון שטעם אמירתו הוא ונשלמה פרים שפתינו העוסק בתורת כו' (ראה שו"ע אדה"ז מהד"ב סוס"א). ב) א"א לאומרו על הסדר — כיון שתפלת מוסף כוללת מוסף היום ומוסף שבת, ולחה"פ בא בין זל"ז. במש"כ שעבודות יוהכ"פ צ"ל על הסדר דוקא וכו' — היינו דוקא אלו הנעשים בבגדי לבן (יומא ס, א), ובפרט לחה"פ דשייך לשבת ולא ליוהכ"פ, וראה נ"כ הרמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ פ"ה, ה"א. וזבחים (צא, א) תדיר ושאינו תדיר וקדם ושחט כו'. (ממכתב ג' מנ"א תשט"ז ) י"ג תשרי בקשר לי"ג תשרי, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1)), אספר סיפור מבעל ההילולא, מה שקרה בימי ילדותו, בשנת תר"ו או תר"זא א בשנת תרמ"ג.ב נולד ביום ב' אייר — תפארת שבתפארת — שנת תקצ"ד. — וגם יום הסתלקותו שייך לספירת התפארת, כי ד' הימים שבין יו"כ לסוכות הם כנגד ד' אותיות דשם הוי', וי"ג תשרי — יום הג' — הוא כנגד אות וא"ו שמורה על בחי' ז"א, שעיקרו תפארת (משיחת יג תשרי תשי"ט).