Or Torah
קצח
כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה. הענין, חוט השני כשהלבין היה סימן שנתכפר להם העוונות. כי ידוע שכל דבר בשורשו הוא לבן. וחוט הנזכר כעת היה צבוע שני, אבל תחילת תולדתו היה לבן. וכשעלה לשרשו, ששם הוא מקום החסדים עולם שכולו חסד1. וכל זה היה בזמן המקדש. אבל עכשיו כשחרב המקדש בעו"ה, שיח שפתותינו, שהיא התפילה, במקום קרבן כידוע. משה שושבינא דמלכא אהרן שושבינא דמטרוניתא. כי משה הוריד לנו את התורה מלמעלה למטה, ואהרן היה מקריב קרבנות מלמטה למעלה. וכן הוא ענין התפילה. שמעלין התפילה למעלה בעולם המחשבה, והדיבור הוא המטרוניתא למלכא, ששם הוא מקום מיתוק הדינין כידוע, בינה דמינה דינין מתערין, כי שם הוא המיתוק, ועולים שם כל הדינין להתמתק. וידוע כי כל אור אע"פ שמסתלק מניח שם רישומו במקומו, לפיכך מתערין שם דינין. ונחזור אל הענין ששם הוא מיתוק הדינין. וזהו כחוט השני, הסימן שהיה בחוט השני אפשר לידע בשפתיים, וזהו שפתותי"ך. אימתי, ומדברך נאוה, כשהדיבורים נאים, כי כל מילי דלא אתאמרי בדחילו ורחימו לא פרחת לעילא.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Or Torah
- Volume
- שיר השירים
- Id
- rh-xwzfgpdh
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.