קצו

קצו

צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה. על דרך מ"ש בתיקונים הקב"ה הולך מדוך אל דוך ומאתר לאתר שימצא צדיק שישרה עליו. על דרך ברבות הטובה רבו אוכליה ומה (יתרון) [כשרון] לבעליה כי אם ראות עיניו. כי כל הדברים מתלבשות בהם מדותיו של הש"י כידוע, וצריך להעלות הכל אל השם יתברך. למשל אחד הולך לעיר וראה שם מלחמה, או שאר דבר מעשיות, וכשחושב זאת יש לדבר זה עליה, כי בחכמה אתברירו. ואח"כ כשמספר זאת בפני אדם צדיק בא הדבר זה לדיבור. והצדיק הזה, שמקושר תמיד עם הקדוש ברוך הוא, מעלה [את] הדבר כשנופלת לו המחשבה [הזאת] בתפילתו כידוע, וזה הדבר הוא אבר מהשכינה. וזה ברבות הטובה, כשמעלים דבר להקדוש ברוך הוא, [רבו אוכליה], זה מעלה הדיבור וזה המעשה כידוע, ומה (יתרון) [כשרון] לבעליה, למי שנסע לעיר הזאת וראה את הדבר הזה או שראה מעשה זה, וזהו כי אם ראות עיניו. אבל העליה הוא בא על ידי הצדיק. ולפעמים שיהיה זמן מרובה קודם שיבוא אל הצדיק שיעלה אותה אל ה'. וזהו מדוך אל דוך, שהולך המחשבה לעיר הזאת כמה פרסאות להצדיק. וזהו צאנה (וראנה), כשאתה יוצא מהקדוש ברוך הוא, וראנה, אתה רואה, בנות, נקראים הניצוצות של מטה, ציו"ן, שהם סימן למלך שלמה, פי' להקב"ה, כי כל מה שרואה אדכר בהקדוש ברוך הוא. אפילו כשרואה בהמה חושקת לדבר, ידוע שיש בה חשק, דהיינו אהבה, ותזכור באהבת הקדוש ברוך הוא.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org