פא

הנברא בטל אצל הדבור כמו ביטול זיו השמש בשמש כו' רק מה שהנברא הוא יש ודבר נפרד הוא מחמת מדת הצמצום המסתיר הדבור שלא יהי' נראה ומתגלה כלל כמש"ש ספ"ד שבחי' זו נמשך ממדת הגבורה כו'. והנה מדבר זהו ענין הנמשך מחמת הסתר והעלם הדבור עי"ז נק' העולם מדבר שהוא בחי' שממה, הפך הישוב שנק' עיר אלקינו, ועיין מזה בלק"ת פ' במדבר ד"ה במדבר סיני דרוש השני פ"א, והוא המסתיר על הדבור דבר ה', ולע"ל שיהי' גילוי כתיב ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר, ועיין מזה בסידור בדרושי המילה ע"פ הנה אני בריתי אתך ובת"א פ' לך ע"פ ולא יקרא עוד שמך אברם כו', ולכן כדי שיהי' הגלוי הזה צריך להכניע המדבר תחלה כו', שהכנעת המדבר כדי שיהי' גילוי הדבור העליון דבר ה'.

פ"ב ושכנתי בתוכם כו' בעבודה שבלב זו תפלה כשיהי' לבבו טהור כו' י"ל למה דוקא לבבו ולא סגי במוחו ובינתו, וי"ל בזה עפמ"ש בשני מקומות האחד בתו"א פ' תצוה ד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק בענין לבבתיני אחותי כלה ובלק"ת פ' אמור ד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י ספ"ה שיהא נתפס קדושתו ית' בתוך בנ"י תוך היינו בחי' הלב כו' ולכן התפלה שהיא עבודה שבלב היא במקום הקרבנות שהיו בבהמ"ק שנק' ג"כ לבו של הקב"ה כמארז"ל ע"פ וביום שמחת לבו במשנה סוף תענית, והנה עי"ז יכניע ג"כ הנה"ב, שיהא נקבע בנפשו הענין שאין עוד מלבדו בראייה חושיית ולא בבחי' שמיעה והבנה לבד כמ"ש בסש"ב פכ"ט. ועוי"ל שיש ב' בחי' משכן ובהמ"ק והנה המשכן הי' במדבר ששם נאמר לכתך אחרי בבחי' אב"א אעפ"כ שייך בחי' משכן כמ"ש בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק הנ"ל, והמקדש הוא ע"ד בחי' פב"פ, ע"ד שנת' בד"ה זכור הנ"ל.

בענין נשא את ראש בני גרשון גם הם, בהביאור בסופו כ' ועיין בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת ושם פרק ד' שזהו ענין מה שבמקדש תקעו בר"ה שחל להיות בשבת, ענין ז"ת דא"א וחו"ב דא"א יעו"ש.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org